תודה לך אריק. בשמי, בשם חברי הכנסת, נבחרי "קדימה", בשם מצביעי קדימה ובשם עם ישראל. אני שולח מכאן חיבוק חם לשני בניו, אהוביו, עמרי וגלעד ולבני ביתם, הסמוכים אל מיטתו בימים ובלילות.

הערב נחתם פרק היסטורי רב חשיבות בחיי המדינה. עלינו ועליי בראשותכם מוטל לעצב את הפרק החדש בחיי מדינת ישראל. ראשית - נשאף לאחדות העם, עוד בטרם נדע לעצב את השלום והחיים לצד שכנינו, הגיע הזמן לעשות שלום בתוכנו, בסובלנות, בכבוד הדדי, באיפוק ובאהבה.

"אנחנו מוכנים להתפשר, לוותר על חלקים מארץ ישראל האהובה..."

הבה נשים בצד את כל המחלוקות על ארץ ישראל ראשונה מול ארץ ישראל שנייה; על ארץ ישראל שלמה מול ארץ ישראל מחולקת; על ארץ ישראל של דתיים מול ארץ ישראל של חילונים; אשכנזים מול מזרחיים, עולים מול וותיקים. כולנו ישראל; מאוחדת, חזקה, מצליחה, משגשגת, הגונה ומפויסת עם עצמה.

בתקופה הקרובה נשאף להביא לעיצוב גבולות הקבע של מדינת ישראל כמדינה יהודית עם רוב יהודי קבוע וכמדינה דמוקרטית. נפעל לעשות כך במשא ומתן והסכם עם שכנינו הפלסטינים - זו משאלתנו, זו גם תפילתנו. אין תחליף טוב יותר להסכם שלום, אין שלום יציב יותר מזה המבוסס על הסכם. הסכם יכול להיות מבוסס רק על משא ומתן, כזה שיתנהל על בסיס הכרה הדדית, הסכמים שכבר נחתמו בעבר, עקרונות מפת הדרכים וכמובן הפסקת האלימות ופירוק ארגוני הטרור מנשקם.

אני פונה ליושב ראש הרשות הפלסטינית ואומר לו בדרך הכי פשוטה והכי ישירה, שבה אנשים מדברים זה אל זה: במשך אלפי שנים נשאנו אנו את חלום ארץ ישראל השלמה בלבנו. לתמיד תישאר הארץ הזו, על גבולותיה ההיסטוריים משאת הנפש שלנו. לעולם לא נפרד מהמיית הלב למקומות שהיו ערש תרבותנו ושבהם טמונים הזיכרונות היקרים ביותר שלנו כעם. אך מתוך הכרת המציאות והכרת הנסיבות, אנחנו מוכנים להתפשר, לוותר על חלקים מארץ ישראל האהובה, בה טמונים מיטב בנינו ולוחמינו, לפנות משם בכאב רב יהודים החיים בהם, כדי ליצור את התנאים שיאפשרו לכם, להגשים גם את חלומכם ולחיות לצדנו במדינה משלכם, בשלום ובשלווה. אני מצפה לשמוע מהרשות הודעה דומה. הגיע הזמן שהציבור הפלסטיני ומנהיגו יתאימו חלומותיהם למציאות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לצידם. הגיע הזמן שהפלסטינים ישלימו כמונו עם הגשמת חלקם מחלומותיהם בלבד, יפסיקו הטרור יחדלו מהשנאה, יעצבו חיים דמוקרטים הוגנים משל עצמם, ויביטו לעתיד של פיוס, פשרה ושלום איתנו. אנו מוכנים לכך, אנו מייחלים לכך.

"אוי לה למדינה שבה אזרחים מלקטים שיירי מזון בפחי אשפה..."

אני אומר את הדברים האלה כאן ועכשיו, מתוך אמונה בכוחה האדיר של מדינת ישראל והאומץ שאין לו שיעור של חייליה, מצביאיה וכוחות הביטחון שלה, להכות כל אויב ולהכריע כל טרוריסט. מתוך תחושת עוצמה זאת, אנו חייבים לפעול בכל כוחנו, ליצור תקווה לחיים אחרים, לדור הצעיר שלנו ושל שכנינו הפלסטינים. בעשותי כן, אני הולך בדרכם של דוד בן גוריון, מנחם בגין, יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק ואריאל שרון. כולם מנהיגים שנשאו באחריות העליונה לגורל מדינת ישראל וגילו אומץ לב ונכונות לוותר, להתפשר ולהתפייס כדי להגיע לשלום. אני שואב עידוד מהדוגמה האישית של מנהיגים ערביים כמו; סאדאת, חוסיין וממשיכיהם: מובארק והמלך עבדאללה השני.

עתה הגיע הזמן שהפלסטינים יחצבו מתוך האתוס שלהם את הכוחות הדרושים לאותה פשרה שאין בילתה. ומוטב שהדברים יתרחשו ככל האפשר מהר. אם ישכילו הפלסטינים לפעול בזמן הקרוב, נשב לשולחן המשא ומתן כדי לעצב מציאות חדשה באזורנו. אם לא יעשו כן, תיקח ישראל את גורלה בידה ועל בסיס של הסכמה לאומית רחבה בתוכנו, והבנה עמוקה עם ידידינו  בעולם, ובראשם ארצות הברית, נפעל גם בהעדר הסכמה איתם. לא נמתין עד בלי די. הגיע הזמן לפעול.

 בשנים האחרונות עשתה מדינת ישראל צעדים חשובים בכיוון של צמיחה ושיקום כלכלי, הם ראויים לברכה ולהוקרה. תרם להם לא מעט בנימין נתניהו בממשלת שרון ובגיבויו, והוא יכול להיות גאה בהישגיו. אך החברה הישראלית של היום עדיין מיטלטלת בין עשירייה לבין אזרחים הרעבים ללחם, בין אנשים החיים ברמת חיים גבוה ובין זקנים שידם אינה משגת לחיים בכבוד.

אוי לה למדינה שבה אזרחים מלקטים שיירי מזון בפחי אשפה וילדים ניזונים בבתי תמחוי. רע לה למדינה שאינה יודעת לנהוג חמלה בענייה, מזניחה זקניה ומתעלמת מילדיי עובדים זרים הנידונים לחיות בה כאזרחים נטולי זכויות המיועדים לגירוש - זו איננה דרכנו.

אין אפשרות לתקן כל זאת לא בשנה ואפילו לא בשלוש שנים, אך בכוונתי לפעול בכל העוצמה כדי להביא לצמצום הפערים החברתיים וכבר בשבועות הקרובים אציג בפני הממשלה תכנית מפורטת למאבק במצוקה החברתית. תכנית שתחייב את כולנו לשלם מחיר ולשנס מותניים כדי לחיות בחברה צודקת יותר. נפעל לתקן את המעוות בסל הבריאות ונניח את היסוד למתן הזדמנות שווה לכל האזרחים. זכויות המיעוטים במדינה משוועות למימוש.

"הגיע הזמן להיאבק בשחיתות ובהשחתת המידות בכל מערכות חיינו..."

הגיע הזמן להיאבק בשחיתות ובהשחתת המידות בכל מערכות חיינו - ובראש ובראשונה, במערכות השלטון והמנהל הציבורי. ניתן גיבוי מלא לכל גורמי אכיפת החוק ונכבד את מבצר שלטון החוק במדינת ישראל, בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון של מדינת ישראל.
נאבק נגד הפשיעה המאורגנת והאינדיבידואלית, ונגן על בטחונו האישי של כל אזרח בכל מקום. ולבסוף, נערך למערכה הגדולה והחשובה ביותר על עתיד מדינת ישראל - קידום מערכות החינוך מהגיל הרך ביותר ועד לחינוך האקדמי. מערכות החינוך של מדינת ישראל משוועות לשינוי.

אנחנו, העם היהודי, שראינו בטיפוח המצוינות ובהשכלה,בהענקת הידע והלימוד ובמחקר המדעי - ערכי יסוד בחברה היהודית והישראלית, איננו יכולים להרשות לעצמנו לפגר, לא רק אחרי מדינות רבות אחרות, אלא בעיקר אחרי הנורמות שאפיינו את החברה היהודית במשך אלפי שנים בכל צורות קיומה. נקצה את המשאבים, נחולל את השינויים בהדברות ותיאום, ונעלה את החינוך וההשכלה על ראש גאוותנו.
עתה, תרשו לי מספר מילים אישיות: היו אלה 3 חודשים קשים ומורכבים מאז אותו לילה ב-4 בינואר. בכל הזמן הזה לא נותרתי לבד. הייתי מוקף באהבה, רצון טוב ונכונות אין סופית לסייע לי לנהל את מדינת ישראל.

אני מבקש להודות לכל מי שעזר לי והיה איתי. בראש ובראשונה לעוזרות ולעוזרים הנאמנים שמלווים אותי עשרות שנים במסירות אין קץ. לעובדי לשכת ראש הממשלה, למזכירות הממשלה והמזכיר בראשם. ליועציו הוותיקים והמעולים והמסורים של ראש הממשלה. לאנשי קדימה שהצטרפו יחד איתי לאתגר הגדול הזה, לבנות מפלגה שלא הייתה קיימת ולהובילה לניצחון בבחירות. לכל הפעילים הרבים שהתנדבו במסירות עצומה ברחבי הארץ כולה. ולידידים אין-ספור מכל שדרות העם הנפלא הזה. תודה מעומק הלב.

ועוד משהו; משפחתי, עליזה וילדיי, נמצאים איתי כאן, במשך שנים סירבה משפחתי להיות חלק מהאחריות הציבורית שנטלתי על עצמי. זו הייתה בחירתה ואני שאוהב אותם כל כך, כיבדתי את בחירתם ואת זכאותם לפרטיות. במערכה זו, בחרו יריביי להעלות את עליזה וילדיי לקדמת הבמה - צר לי על כך. חשבתי שכבר בגרנו דיינו, להגדיר גבולות של ראוי ובלתי-ראוי. ברגע כל כך מרגש זה, אני נוצר בלבי את זכרם של הוריי, בלה ומדרכי, יהודים טובים, ציונים טובים, הורים אהובים, שעלו מסין הרחוקה ושמשו כל חייהם מופת לצניעות ולאהבת הארץ.

אני רוצה לומר במעמד הזה לבני משפחתי אחיי האהובים; עמי, ירמי, יוסי וכל אשר להם ובעיקר לילדיי אהוביי, מיכל, דנה, שאול, אריאל ושולה בני ובנות זוגם ולנכדיי, תודה מעומק הלב. הסבלנות שלכם, החכמה שלכם, היכולת שלכם לחלוק עלי לעיתים קרובות והתבונה שלכם להסכים איתי לעיתים רחוקות - כל אלה הפיחו בי כוח, התלהבות, אמונה ותקווה.

אחרונה חביבה ואהובה, עליזה, שבלעדיה לא הייתי מגיע ואיתה, במיוחד איתה, הכול נעשה אפשרי, נכון ובהישג יד. הרגע הזה, יותר מכל אחד אחר, הוא שלך.