השקעות של מיליארדים מול שמירת הטבע

תקציבי מיליארדים מושקעים כיום בפיתוח תשתיות "ירוקות" – בתמיכתם הנמרצת של ארגוני הסביבה. אך גם לתשתיות אלה השפעות סביבתיות שליליות. כיצד להבטיח את המשך הפיתוח הכלכלי ואת המשך המגמה החיובית של השקעות בתשתיות ירוקות, בצד מזעור הפגיעה בסביבה ובמשאבי טבע? לכך מוקדש דיון ציבורי ראשון בנושא, ביוזמת חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בהשתתפות ארגוני הסביבה, גורמי ממשל והמגזר העסקי.

האירוע יתקיים ביום חמישי, 8.2.06 בין השעות 9 בבוקר ל-4 אחה"צ באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם בי"ס פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטה.

לדברי עו"ד אלונה שפר (קארו), מנכ"לית חיים וסביבה, אין מדובר כיום ב"משחק סכום אפס", בו יש לבחור בין פיתוח אנרגיה נקיה לבין שמירה על הנוף. עו"ד שפר קוראת לקיים דיאלוג תכנוני פתוח ורב-צדדי, שייתן לציבור ולארגוני הסביבה מעמד של שותפים מלאים, היכולים כיום לשקול בכובד ראש ובראיה פתוחה את מאזן הרווח וההפסד הסביבתי בכל תכנית פיתוח.

ארגוני הסביבה הובילו בשנים האחרונות תמיכה ציבורית בהשקעות ענק של ממשלת ישראל והמגזר העסקי בפיתוח תשתיות חיוניות התורמות לפיתוח הארץ ובו-בזמן גם לאיכות הסביבה. תשתיות אלה מהוות מנוף לפיתוח ולגיוס הון ומקדמות חברות ישראליות, טכנולוגיה ישראלית והפחתה של זיהום סביבתי, התורמת לבריאות הציבור.

מספר דוגמאות;

1. גז טבעי – על פי המתוכנן, 50% ממשק האנרגיה בישראל יתבסס בעשור הקרוב על גז טבעי, במקום מקורות אנרגיה מזהמים (דלק, סולר, פחם). מעבר זה יפחית במידה ניכרת את זיהום האוויר ויקטין את התחלואה והתמותה ממחלות הנגרמות ממנו. רק בשבועות האחרונים של 2006 נחתמו חוזים בהיקף של כ-2 מיליארד דולר. החיסכון בעלויות תחלואה שגורם זיהום אוויר מיצור חשמל בחיפה בלבד מוערך בכמיליארד ₪ בעשור הקרוב.

2. אנרגיה נקיה – בתכנון נמצאות השקעות של מאות מיליוני ₪ במתקנים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים כגון אנרגיה סולארית בנגב וטורבינות רוח ליצור אנרגיה בגולן ובגליל, שייצרו בשלב הראשון לפחות MW150 חשמל, עם פוטנציאל חיסכון למשק של כ-2 מיליארד דולר ב-20 שנה.

	לקיים דיאלוג תכנוני פתוח ורב-צדדי, שייתן לציבור ולארגוני הסביבה מעמד של שותפים מלאים. עו"ד שפר-קארו

3. תשתיות רכבת שיסייעו להפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים ולצמצום זיהום האוויר מתחבורה. הממשלה הקצתה סכום של כ-20 מיליארד ₪ לתכנית הפיתוח של הרכבת במשך 5 שנים.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה שתשתיות תומכות סביבה אלה יוצרות גם מפגעים סביבתיים ופגיעה קשה בשטחים פתוחים ובערכי טבע חשובים. דוגמאות לכך:

1. פרישה מאסיווית של טורבינות רוח נתפשת כפגיעה בניצפות ובנוף הפתוח ובמקומות מסוימים מהוות סיכון למסלול נדידת הציפורים העובר בישראל.

2. אתר ליצירת אנרגיה סולארית דורש שטח קרקע ענק ויפגע בנוף באיזור "ארץ המכתשים".

3. התקנת צנרת הגז פוגעת בשטחים לאורך התוואי בחופים, ביבשה ובים.

4. חלק מקווי הרכבת המתוכננים עוברים בשטחי שמורות טבע ובשטחים בעלי ערכיות נופית גבוהה במיוחד (הרי ירושלים למשל). עבודות הבנייה של הרכבת כבר גרמו לנזקים גדולים בשמורות טבע ובשטחים רגישים, ולפגיעה במבנים מראשית ההתיישבות.

בין המשתתפים ביום העיון: מנכ"ל משרד התשתיות עו"ד חזי קוגלר; מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה שי אביטל; יו"ר חברת הגז עו"ד נחמה סנה; מנכ"ל רשות הטבע והגנים – אלי אמיתי; סמנכ"ל רכבת ישראל עמוס גלרט; מנכ"ל החברה להגנת הטבע גרשון פלג; דר’ אברהם מלמד נשיא חברת מי גולן טורבינות רוח; אברהם ברנמילר מנכ"ל חברת סולל טכנולוגיות סולאריות; פרופ’ ערן פייטלסון האוניברסיטה העברית; פרופ’ דני רבינוביץ’ יו"ר חיים וסביבה; וד"ר אריה נשר מנהל בי"ס פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת ת"א השותף לארגון יום העיון.

כמו-כן, ישתתפו ראשי אגפים ממשרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה ונציגי הארגונים הסביבתיים בועדות התכנון.

יום העיון ייפתח בהרצאה של שר הפנים מר רוני בר און, שידבר על "סדרי עדיפויות לאומיות למדינת ישראל: פיתוח מול שימור". את הדיון ינחה העיתונאי שרון קדמי מהעיתון TheMarker.

________