“גינון אורגני” – יש המתייחסים למינוח זה כאל משהו ערטילאי המתחבר עם “משוגעים לעניין” המתגוררים בישובים נידחים ועוסקים ב”פולחן האורגני” ולא כך הוא, כי הגינה הקטנה או הגדולה שלנו, יכולה להיות אורגנית ובריאה, ירוקה ומחייכת ולא מדובר על גידול של מלפפונים ועגבניות, אלא על דשא אורגני ועצי פרי או עצי סרק ושיחים ושאר צמחים שיגדלו אצלנו, בגינה בדרך הכי בריאה, להם ולנו. בדרך הטבעית שלהם. אם ננהג כך, לא נזדקק לרוטינה של ריסוסים ודישונים ממיטב התוצרת של התעשייה הכימית של מפעלי הדשנים והכימיקלים בארץ ובעולם.
לא רק פירות וירקות הגדלים בגינתנו ומטופלים בחומרי הדברה או דשנים כימיים, מסוכנים לבריאות, אלא כל הצמחים, מהדשא ועד ל”גדר חי” שמקיף את הגינה שלנו.
יש הרוצים “גינה כמו אצל השכן” – מהיום למחר! מזמינים גנן ולמחרת כבר יש משטח דשא, עצים שיחים ופרחים עונתיים. טוב, ומה הלאה? איך משמרים את הגינה הזו שתהיה יפה וירוקה כל הזמן?
כאן כבר מתחילה הרוטינה הטורדנית; הדשא מצהיב, אולי זו פטרייה? הוורדים מלאים בקימחון, מדוע העלי עץ התפוז/קלמנטינה מקופלים ככה?!…”
כמובן שבשלב הבא עוברים להפצצה של כימיקלים. מגמיעים את העצים, פעמיים בשנה ב’קונפידור’ ועל הדשא מפזרים ’דיזיקטול’ ועוד שלל חומרים שחלקם מכיל חומרים רעילים ומפחידים כמו זרחן אורגני
ופתאום, החתול חולה ומסיים את חייו לאחר כל מאמצינו.. והאבחנה הווטרינרית “החתול הורעל בזרחן אורגני”… ואנחנו, בסה”כ פיזרנו דיזיקטול על הדשא, כדי להיפטר מהנמלים או מה’חומיינים’.
גינה אורגנית, מתחילה באדמה. יש לשנות את ההתייחסות לאדמה. לא מדובר ב’חול’ מסוג זה או אחר, אלא במערכת סימביוטית חיה, פעילה ונושמת. צמחים לא יכולים לקלוט דשנים אלא אם כן הם במצב של מלחים, מינרלים מומסים או מינרלים המופיעים כ’דשן איטי תמס’ המתפרק לאיטו לתוך האדמה.
גם קומפוסט המפוזר על פני האדמה או מוצנע בתוכה, לא נספג ע”י הצמחים, כי השורשים מסוגלים לשאוב מינרלים רק ברמה של מלחים מומסים. את רוב העבודה הזו, עושים היצורים הסימביוטיים השוכנים בתוך האדמה.
החל מחיידקים ומיני פטריות ועד ליצורים גדולים יותר, כמו טחביות, שלשולים, חשופיות וחלזונות הגורסים את החומר האורגני הגס, לועסים אותו ופולטים אותו זמין יותר ליצורים הזעירים יותר.
אם כך מדוע לא להשתמש בכימיקלים-דשנים כימיים?! הם הרי זמינים לשורשים, לא?
כן, הם זמינים לשורשים, מיידית, אך מי מאיתנו הזמין מעבדה חקלאית או אגרונום מדופלם, לגינה שלו, לבצע בדיקת קרקע, כדי לאבחן אם קיים בגינה חוסר במינרלים מסוימים?! אף לא אחד! ובכל זאת, קונים 20.20.20 ומדשנים וגם מתקינים משאבת דישון, על מערכת ההשקיה ומדשנים ומדשנים.
מה זה גורם לצמחים?
לגדילה מואצת ולא פרופורציונאלית, שלא כדרך הטבע והתוצאות, יגיעו בהמשך. לצמח יש את החוכמה לצרוך מינרלים לצורך בניית השלד שלו, לפי צרכיו. חסר לו אור או שהוא במאבק על אור עם צמח אחר, הוא יתחיל לצמוח לגובה, במאבק על השמש. לצורך בניית השלד שלו (הגזע והענפים) הוא יצרוך יותר יסודות מהאדמה שסביבו.
לא ניכנס לסוגיה של מה גורמים אותם כימיקלים, לנו כאוכלי הפירות והירקות או צמחי התבלין שגדלו אצלנו, על דשנים.
בחזרה לטבע
אז מה עושים? חוזרים חזרה לטבע ומנסים לחקות אותו, עד כמה שאפשר, כי יש לו, לטבע, “קצת” יותר ניסיון מאיתנו וזה מצליח לו, בלי 20.20.20. ובלי השקיה מרובה ובלי חומרי ריסוס והדברה.
כל הרעיון ה”אורגני” הוא להיכנס להרמוניה עם האדמה ולזרום איתה. נשמע “בדיוני”?! ממש לא! צריך רק לא להפריע לאיזון הסימביוטי של האדמה והכול נראה ויראה אחרת לגמרי.
צמח הגדל אצלנו בגינה, יונק מהאדמה כמות גדולה של אלמנטים ומיקרו אלמנטים לצורך בניית השלד שלו – גזע, ענפים ועלים.
כשאנו גוזמים אותו או כשהצמח משיר את עליו, אם ניקח את עלי השלכת ואת הגזם ונשליך אותם לערימת האשפה, פשוט גרמנו לדלדולה של האדמה ממינרלים. את כל המינרלים שהצמח ינק מהאדמה והם נמצאים עדיין בעלים ובענפים שנשרו או נגזמו ואנו, זורקים אותם לזבל, הרחק מהגינה שלנו וגורמים לחסר של מינרלים באדמה.
הצמח יחלש ושמעו של הצמח החלש יגיע במהרה לכל אותם “מזיקים” שגם להם יש תפקיד בטבע-להיות הסניטרים של הטבע ולטפל בכל צמח חלש ובעל סיכויי הישרדות נמוכים ולתקוף אותו ולזרז את השבתו ל”אמא אדמה” הסופגת הכול.
הפתרון; מחזירים הכול לאדמה’ אם כ”שכבת חיפוי” המכסה את האדמה ומגנה עליה מפגעי החורף והקיץ וכך אנו מחקים את הטבע במדויק.
כמו שכבת הקרקע ביער טרופי- שם לא תמצאו לעולם שכבה עבה של חומר צמחי, על אף שכל הזמן וללא הפסק, נושרים עלים, פירות וענפים אל האדמה, שכבה על שכבה, אך הם מתפרקים במהירות ונספגים שוב ע”י שורשי הצמחים ושום מינרל לא הולך לאיבוד.
האפשרות השנייה היא, לרכז את הגזם, עלי השלכת ו”כסחת הדשא” ב”ערימה” וכך אנו יוצרים למעשה “ערימת קומפוסט”, בה אנו מחקים את התהליך הטבעי המתרחש כל הזמן בטבע ואף מחישים אותו, ע”י בניית התנאים אופטחמאליים להתפרקות של החומרים האורגנים מ’חומר גס’ לקומפוסט עדין, רך ופריך.
אם ל”ערימת הקומפוסט” שלנו, נוסיף גם חומר אורגני, מהמטבח שלנו, את כל הזבל האורגני-קליפות, שאריות מזון, גלעינים וחרצנים, הרי שאנו לא רק מחזירים את החומרים לאדמה, אלא גם משביחים אותה ע”י הוספת מינרלים מירקות ופירות שקנינו בשוק וכך, הולכת האדמה ומשתבחת והתוצאות יהיו בהתאם-גינה בריאה עם אדמה בריאה, צמחים ועצים בריאים ופרי מעולה, טעים ובריא
איך מתייחסים ל”עשבים רעים” ומיני עשבונים וצמחי בר
אין ל”חשוש” מצמחי הבר הגדלים באדמה, לכל אחד מהם תפקיד משלו. תפקידם בטבע הוא להגיע לשכבות האדמה העמוקות יותר, המקוריות, שם נמצאים יסודות הקורט הדרושים לאדמה העילית.
צמחי הבר משמשים כ”מעלית” לאותם יסודות ומינרלים, שואבים אותם אל שורשיהם, מעלים אותם מעלה וכשהם נרקבים על פני השטח, הם מותירים את החומרים על פני הקרקע העליונה ומעשירים אותה.
צמחי הבר הגדלים, חביבים על כל המזיקים למיניהם, יותר מאשר הירקות או הפירות הצומחים בגינתנו. כל החרקים, הזחלים, סוגי העש והפרפרים, יעדיפו את צמחי הבר על פני שתילי הירקות שלנו, מאחר והם יודעים להתגונן. כל זאת במידה ולא הפרענו להם, או לאדמה והפרנו את האיזון, ע”י החדרת כימיקלים בפיזור ידני, בטפטוף, השקיה או בריסוס.
בגינה האורגנית מגיעים מבקרים אותם מזיקים כמו בגינה אחרת, ואולי אף באותה כמות, אך יש להם את התשובה שכנגד, את אותם החרקים הטורפים אותם ולא מתירים להם להתרבות ולהשתכן בגינה שלנו.
גינה שתרוסס בכימיקלים או תושקה בקוטלי חרקים, תאבד את החרקים והאורגניזמים החיוניים לאדמה ולמיגור המזיקים המשחרים לטרף. ה”נמטודות” (תולעים זעירות) ימהרו לתקוף את שורשי הצמחים ולא יהיו פטריות שימגרו אותן. חרקים וחיידקים, לא יפרקו חומרים אורגנים ולא יבנו שרשראות חנקתיות זמינות לצמחים.
כל שנותר לנו, כדי להיות אורגנים, זה דבר פשוט-לחקות את הטבע ולא להתערב עם כימיקלים, אלא לזרום בההרמוניה הפשוטה עם החכמה של האדמה, להביט על הצמחים מהגובה שלהם, להכיר עולם מופלא ומדהים וליהנות ממנו. כי אם האדמה שלנו, תהיה אורגנית ובריאה, נתפלא כל פעם מחדש לעושר של היבול שלנו ועל טעמו הנפלא
וזה בהישג ידו של כל אחד מאיתנו.
Add Comment