האגודה לזכויות האזרח מאיימת נעתור ל-בג"צ, אם יתקבל חוק סינון אתרי אינטרנט

הצעת החוק לסינון תכנים באינטרנט (הצעה 892) אשר עברה היום במליאת הכנסת בקריאה ראשונה היא הצעה ראשונה מסוגה בישראל לצנזורה באינטרנט. על אף שנועדה לתכליות ראויות – הגנה על קטינים מתכנים פוגעניים באינטרנט, אופן היישום של הצנזורה כפי שמופיע בהצעת החוק הוא קיצוני ומעורר דאגה. הצעת החוק בגרסתה הבעייתית עברה ברוב גדול תחת מכבש הלחצים הקואליציוני, בין השאר הודות לתמיכתם של ח"כים אשר בדיונים מוקדמים התנגדו לה.

יוזמי הצעת החוק (ושר התקשורת אטיאס אריאל בראשם) דרשו לחייב בחוק התקנת מנגנון סינון מרכזי שיופעל על ידי ספקיות השירות בהתאם להוראות שיוציא להם שר התקשורת. זאת למרות שרוב המומחים בתחום העידו שאין כיום בנמצא טכנולוגיה שתאפשר סינון מרכזי סביר.

וכך, מכיוון שאין עדיין אמצעים לביצוע צנזורה מרכזית, נקבע בהצעת החוק שהשר יהיה מוסמך לחייב את ספקי אינטרנט להקים מנגנוני סינון מרכזיים בהתאם לטכנולוגיה (שעדיין לא קיימת). במילים אחרות, חברי הכנסת הסמיכו את שר התקשורת להקים מנגנון צנזורה, מבלי שהם שידעו אפילו מה יהיה טיבו של אותו מנגנון, מה התועלת שניתן יהיה להפיק ממנו, ומה "המחיר" עבור החברה במונחים של פגיעה בזכויות אדם - חופש ביטוי, חופש מידע, הזכות לפרטיות ועוד.

	שר התקשורת אטיאס אריאל

עו"ד אבנר פינצ’וק מן האגודה לזכויות האזרח, מזהיר, כי הקמת מנגנון צנזורה בחסות שר התקשורת, בדומה למנגנונים שנבנו במדינות כמו; סין ו-איראן, עלולה להיות השלב הראשון בסינון מידע מפני אזרחים, בעילות של תכנים פוגעניים, הגנה על ביטחון או תכליות אחרות, יכולים פוליטיקאים, חברות מסחריות, וקבוצות אינטרסים חזקות אחרות לעשות שימוש במנגנון הצנזורה לצרכיהן.

עוד מציין עו"ד פינצ’וק, כי כיום ישנם כבר מספר פיתרונות המאפשרים הגנה על ילדים מפני תכנים בעייתיים באינטרנט. ניתן למשל לחייב את ספקיות האינטרנט להתקין עבור אלו מבין לקוחותיהן שירצו בכך, תוכנת סינון ביתית, בה מגדיר המשתמש את מאפייני הסינון על פי טעמו. פיתרון זה, נדחה ע"י הכנסת, בהצבעה אתמול (שלישי) על הצעת חוק בנושא מטעם ח"כ אלכס מילר (סיעת ישראל ביתנו).