מכון תודעה: מפקד חיל הים, לא בילה במועדון חשפנות אלא בבית בושת

פרשת מפקד חיל הים, ממשיכה להסעיר את המדינה וגם את ארגוני החברה וזכויות אדם בישראל. "מכון תודעה" לחקר תופעת הזנות וסחר הנשים בעולם, מסר היום (חמישי), כי הוא מבקש להבהיר: "בעיסוק התקשורתי בפרשת אלי מרום מפקד חיל הים, אנו מבקשים לחדד, כי לא מדובר במועדון חשפנות אלא בבית בושת".

"מכון תודעה" טוען, בדף עמדה שהופץ היום, כי מועדוני החשפנות בארץ, הם שם כיסוי למקומות שהם בתי בושת לכל דבר. הריקוד בעירום הוא רק לשם בחירת האישה שתבצע "לאפ דנסינג" בו היא יושבת על רגליו של הלקוח פנים אל פנים ומתחככת באיבר מינו, כאשר הוא רשאי לגעת בה בכל גופה, היכן שהוא רוצה, פרט להחדרת אצבעות. על הריקוד הזה הן מקבלות 20 ש"ח וכדי לצאת ממשמרת עם ה"כסף הגדול" הנשים (לרוב צעירות מאוד) מבצעות את הריקוד הזה על עשרות גברים.

"ה"לאפ דנסינג" הוא רק ה"חימום" ובתאים שנמצאים במועדון מתבצע מין אוראלי ובמקומות רבים גם אקטים מלאים. במועדונים מסוימים הנשים מבצעות מופעים, בתוך אקווריום, מופעי לסביות, אורגיות ולרוב עם החתן ה"חוגג" את מסיבת הרווקים".

עידית הראל שמש, דוברת וסגנית יו"ר מכון תודעה - למען נפגעי ונפגעות תעשיית המין והארגון החברתי לזכויות אדם, מסרה לפורטל Kan-Naim.co.il כי; "פרופיל הנשים, ודרך כניסתן למועדוני החשפנות, היא אותה הדרך בהן נשים נשאבות למעשי זנות. כדי לבצע את הריקוד, הן נדרשות להתנתק ולהפעיל את מנגנון הדיסוציאציה הגובה מהן מחיר נפשי קשה ביותר. מועדוני החשפנות הם פעמים רבות השער ממנו נכנסות הנשים לעולם הזנות.

עידית הראל שמש

זאת ועוד; במועדונים מתקיים סוג של סחר - הגיעו אלינו עדויות על פיקדון של 7000 ש"ח שהן צריכות להשאיר תמורת עבודה של חצי שנה במקום, ואם הצעירה בוחרת לעזוב, היא לא מקבלת את הכסף.