זוכי פרס ישראל

פרס ישראל בחקר הרפואה, תשס”ט לפרופ’ צבי לרון

0
0

פרופ’ לרון, היה הראשון לפתח מודל רב תחומי לטיפול בסכרת הנעורים והקים את המרכז הגדול בארץ לטיפול בסוכרת נעורים. עבודתו של פרופ’ לרון, זכתה להכרה ולהוקרה בינלאומית ולעשרות פרסים והוא העמיד תלמידים רבים.
פרס ישראל בחקר הרפואה, תשס
פרס ישראל בחקר הרפואה, תשס”ט לפרופ’ צבי לרון

שרת החינוך, פרופ’ יולי תמיר, הודיעה אתמול (ד’) על זכייתו של פרופ’ צבי לרון, בפרס ישראל בחקר הרפואה לשנת תשס”ט, זאת לאחר שוועדת ועדת השופטים מצאה את פרופ’ צבי לרון ראוי לפרס ישראל בחקר הרפואה לשנת תשס”ט וקבעה, כי פרופ’ צבי לרון בוגר ביה”ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים, הינו מייסד ובונה מקצוע האנדוקרינולוגיה של ילדים בישראל. מחקריו פורצי הדרך של פעילות הורמון הגדילה על רקמות ואיברי הגוף השונים יושמו לטיפול בילדים נמוכי קומה ומשמשים אבני דרך לטיפול עד היום.

במחקרו הבסיסי בנושא פעילות הורמון הגדילה הגדיר פרופ’ לרון את הקולטנים החסרים באוכלוסיה מיוחדת של ילדים נמוכי קומה אשר תוארה על ידו ב-1966 וידועה כיום כ”ננסות ע”ש לרון”.

פרופ’ לרון, היה הראשון לפתח מודל רב תחומי לטיפול בסכרת הנעורים והקים את המרכז הגדול בארץ לטיפול בסוכרת נעורים. עבודתו של פרופ’ לרון, זכתה להכרה ולהוקרה בינלאומית ולעשרות פרסים והוא העמיד תלמידים רבים.

כאמור על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ’ צבי לרון ראוי ל”פרס ישראל בחקר הרפואה” לשנת תשס”ט.

חברי וועדת השופטים; יו”ר פרופ’ מרסל אליקים, חברה פרופ’ הדסה דגני, חברה פרופ’ רבקה כרמי, חבר פרופ’ משה פפא, יועץ השרה לפרסי ישראל עו”ד נחום לנגנטל, הממונה על פרסי ישראל גב’ חיה הורביץ.

◄ פרופ’ צבי לרון מספר את קורות חייו

נולדתי ב-Cernauti (אז רומניה) ב-6.2.1927. בגיל 6, הורי עברו לעיר Radauti (בוקובינה) שם עבד אבי כסוכן מכירות בבית חרושת לדיקטים. בילדותי הייתי חבר בארגון הנוער הציוני וספגתי מכות מ”חברינו” הרומנים. בגיל 14 גורשה משפחתי, יחד עם כל התושבים היהודים בעיר לטרנסניסטריה. דודי אינג’ סיגפריד יגנדורף, יזם במוגילב פודולסקי, הקמה מחדש של בית חרושת הרוס ועל יד כך הציל את הורי ואותי מגירוש לאוקראינה (הסיכום פורסם ב-Harper Jagendorf’s Foundry) שם עבדתי כשוליה ובמשך 3 שנים הפכתי לחרט מוסמך. עם השחרור ע”י הצבא האדום נסענו לצ’רנוביץ שם התחלתי להשלים את לימודי. כבור שנה, אישרו לנו לחזור ל-Radauti וממשלת רומניה אפשרה לנו להשלים את שנות הלימודים.

בשנת 1945 התקבלתי ללימודי רפואה. בתום שנתיים החלטנו כחברים בארגון סטודנטים “חשמונאה” לעזוב באופן לא לגאלי (חוקי) לישראל. הייתי בין הנוסעים באנייה Pan York אשר נוסעיה הוגלו לאי קפריסין.

עם הכרזת המדינה, שוחררתי וגויסתי לבית חולים דג’אני ולאחר מכן לתל השומר. עם פתיחת בית הספר לרפואה בעיר ירושלים התקבלתי להמשך לימודי אשר סיימתי בשנת 1952. סטאג’ עשיתי בביה”ח רמב”ם בעיר חיפה ולאחר חתונתי נסעתי להתמחות במחלות אנדוקריניות של ילדים בבית החולים Mass General בעיר בוסטון השייך לאוניברסיטת הרוורד. התמחיתי שם שנתיים ולאחר מכן שנה ב-Pittsburgh.

בסוף שנת 1957, חזרתי ארצה וכאשר פרופ’ אנדרה דה פריז הקים את מערך המחקר בבית חולים בילינסון, הזמין אותי לייסד בארץ “אנדוקרינולוגיה פודיאטרית”. הקמתי את המכון לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית והמרכז לסוכרת נעורים אשר נהלתי עד פרישתי ב-1992.

עם פתיחת בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב מוניתי לפרופסור חבר ולאחר מכן לפרופסור מן המניין והשתתפתי בבניית תוכנית הפדיאטריה, שם אני עדיין מלמד.

בנוסף לשרות קליני פעיל הקמתי מערך מחקר הן במסגרת מכון רוגוף בבית החולים בילינסון והן באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1966, פרסמנו על גילוי מחלה חדשה אשר בעולם נתנו לה את השם; “תסמונת לרון”.

בנוסף למכון האנדוקרינולוגי הקמתי את המרכז הארצי לסוכרת נעורים ו-מעבדה אנדוקרינית שפיתחה שיטות חדישות למדידת הורמונים בדם ושימשה הן כשרות לביה”ח בילינסון והן למעבדת המחקר. עם פתיחת מכון פלזנשטיין למחקר, עברה המעבדה למכון זה.

יזמתי את השירותים של המכון במישורים הבאים:

◄ שרות אבחנתי וטיפולי לקהל כאשר המערך הכיל רופאים, אחיות, דיאטנים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
◄ מחקר שחלקו נעשה בשיתוף עם מרכזים בארצות אחרות.
◄ הוראה לסטודנטים לרפואה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה (אוניברסיטת בר אילן) וסטודנטים לתואר שני ושלישי.
◄ ארגון איגוד הורים לילדים עם סוכרת שלפי יוזמתנו עם הארגון בארה”ב, יסד את הארגון הבינלאומי Juvenile Diabetes Foundation
◄ ארגון כינוסים בינלאומיים בארץ שהידועים מכולם הם: The Berson Lectures, International Beilinson Symposia, Prader Lectures אשר קידמו מידע וקשרים בין רופאים לחוקרים מכל קצווי תבל.
◄ יסוד של עיתונים מדעיים בינלאומיים חדשים: Journal of Pediatric Endocrinology and Metabolism, Pediatric and Adolescent Endocrinology, Pediatric Endocrinology Reviews.

עלה בידי לגדל דור של רופאים וחוקרים אשר חלק מהם עדיין עובד עימי ומשתתף במחקר. שטחי המחקר שפיתחנו הם בנושאי גדילה, ואנו בין הראשונים שהפקנו והשתמשנו בהורמון גדילה וגם בהורמון IGF. בשטח הסוכרת היינו הראשונים שהראנו שטיפול בסוכרת נעורים חייב להיעשות ע”י צוות רב-מקצועי ולא ע”י רופא בודד, שיטה אשר אומצה במרכזים רבים בעולם.

בשנת 1991 עם פתיחת בית החולים לילדים ע”ש שניידר עבר המכון מבילינסון לשניידר. לאחר פרישתי התמניתי למנהל היחידה למחקר אנדוקרינולוגי וסוכרת, תפקיד שאני ממלא עד היום.

בנוסף לתכניות מחקר, אני מדריך סטודנטים לתואר שני ושלישי באוניברסיטת תל אביב ועורך עיתון מדעי בינלאומי Pediatric Endocrinology Reviews. במשך השנים, פרסמתי למעלה מ-1000 מאמרים מדעיים וכתבתי או ערכתי 30 ספרים. כהערכה על עבודת צוותי נבחרתי כחבר האקדמיה למדעים Lepoldina בגרמניה, וקיבלתי שלשה דוקטורטים לשם כבוד.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן