זוכי פרס ישראל

פרופ’ אברהם ניצן, הוא חתן פרס ישראל – תש”ע, בתחום: הכימיה

0
0

פרופ’ ניצן, הניח את היסודות להבנת תהליכי הולכה חשמלית במולקולה ומגעים מולקולאריים, ולהבהרת הקשר בין תהליכי העברת אלקטרון ובין מוליכות מולקולארית. מחקריו של פרופ’ ניצן, מהווים אבני יסוד בתחומים המודרניים של ננו מדע וננו טכנולוגיה.
פרופ’ אברהם ניצן, הוא חתן פרס ישראל – תש
פרופ’ אברהם ניצן, הוא חתן פרס ישראל – תש”ע, בתחום: הכימיה

שר החינוך, גדעון סער, הודיע היום, (יום רביעי), על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום הכימיה, פרופ’ אברהם ניצן, לשנת תש”ע, וברך אותו על זכייתו.

בנימוקיה למתן פרס ישראל, ציינה, הוועדה, כי; “פרופ’ אברהם ניצן, הוא אחד המנהיגים העולמיים בתחום הכימיה הפיזיקלית – התיאורטית. תרומותיו המדעיות המובהקות, הביאו להבנת תהליכי העברת אנרגיה, בתוך ובין מולקולות, בתמיסות ובמוצקים.

פרופ’ ניצן, הניח את היסודות להבנת תהליכי הולכה חשמלית במולקולה ומגעים מולקולאריים, ולהבהרת הקשר בין תהליכי העברת אלקטרון ובין מוליכות מולקולארית.

עבודותיו אלה מהוות את הבסיס לתחום המחקר החדשני של אלקטרוניקה מולקולארית. מחקריו של פרופ’ ניצן, מהווים אבני יסוד בתחומים המודרניים של ננו מדע ו-ננו טכנולוגיה.

פרופ’ אברהם ניצן, הרים תרומות חשובות לפיתוח תשתית המחקר המדעי האיכותי ולפעילות מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

יו”ר הוועדה של הפרס בתחום מדעי המינהל, היה היו”ר פרופ’ רפאל משולם, כאשר פרופ’ יהושע יורטנר ופרופ’ שלמה רוזן, שימשו לצידו כחברי הוועדה.

פרופ’ אברהם ניצן – קורות חיים

פרופ’ אברהם ניצן (Abraham Nitzan), נולד בעיר תל-אביב בשנת 1944. הוא השלים למודי תואר ראשון בכימיה במסגרת העתודה האקדמאית באוניברסיטה העברית בשנת 1964, ואת למודי התואר השני סיים באותו מוסד בשנת 1966. עבודת הגמר שלו לתואר השני; “על המימן השאריתי בתמיסות מימיות מוקרנות בקרינת גמא”, בהדרכת פרופ’ גדעון שפסקי, היא מחקר ניסיוני של השפעת הקרינה על תהליכים כימיים המתרחשים במים ובתמיסות מימיות.

אחרי שרות צבאי בשנים 1966-9 הוא החל את לימודי הדוקטורט במחלקה לכימיה (כעת בית הספר לכימיה) באוניברסיטת תל אביב. וקבל את התואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D). ממוסד זה.

בשנת 1972. עבודת המחקר לתואר הדוקטור; “מעברים לא קרינתיים בפאזות מעובות”, הנה מחקר תיאורטי של תהליכי הרלקסציה המתרחשים בעקבות ערור אלקטרוני של מולקולות גדולות. כל תאריו האקדמיים של פרופ’ ניצן, Ph.D., M.Sc., B.Sc., ניתנו “בהצטיינות יתרה” (Summa cum laude).

אחרי שהשלים את עבודת הדוקטורט עבר פרופ’ ניצן, למכון הטכנולוגי של מסשוסטס (M.I.T), ועבד שם שנתיים (1972-1974) כעמית בתר דוקטורי. הוא בילה שנה נוספת כ-assistant professor, באוניברסיטת Northwestern, ובמהלך שנה זו, הוזמן להצטרף למחלקה לכימיה באוניברסיטת ת”א. הוא הצטרף למחלקה זו, כפרופסור חבר ב-1975 ובשנת 1981, הועלה לדרגת פרופסור מן המניין.

בנוסף לעיסוקיו בהוראה ובמחקר היה פרופ’ ניצן, פעיל בתקופה זו בטיפוח קשרים בין המחלקה לכימיה ובין תלמידי ומורי תיכון בכל הארץ, ארגן הרצאות וסדנאות עבור סטודנטים ומורים, ושימש במשך שנים אחדות כקורא האקדמי של בחינות הבגרות בכימיה ולאחר מכן, כחבר בוועדת מקצוע הכימיה של משרד החינוך.

בשנים 1983-1986, כיהן פרופ’ ניצן, כראש בית הספר לכימיה, ובין השנים 1995 ו-1998, נשא בתפקיד דיקן הפקולטה למדעים מדויקים של אוניברסיטת תל-אביב. בשני תפקידים אלה שם פרופ’ ניצן, דגש מיוחד על הפן הבין תחומי של לימודי המדע. בזמן כהונתו כראש בית הספר לכימיה, הוא פיתח את המסלולים המשולבים בכימיה/פיזיקה, כימיה/מתמטיקה וכימיה/מדעי המחשב.

כדיקן, הוא הנהיג את פיתוח המגמה המשולבת ללימודי מדע החומרים בין הפקולטות למדעים מדויקים ולהנדסה, והביא להכנסת קורס במדעים למערך הלימודים של הפקולטה למדעי הרוח.

במסגרת תפקידיו האחרים באוניברסיטה, הוא כיהן כראש ועדת ההוראה של הפקולטה למדעים מדויקים, היה חבר בועדת המינויים האוניברסיטאית, נציג הסנט בחבר הנאמנים ונציג הסנט בוועדה המרכזת. כיום מכהן פרופ’ ניצן, כמנהל המכון ללימודים מתקדמים ע”ש מורטימר וריימונד סקלר באוניברסיטת ת”א.

עבודת המחקר של פרופ’ ניצן היא בתחום התיאוריה של הדינמיקה הכימית – תחום של הכימיה החוקר את טבעם של התהליכים הכימיים והפיסיקליים הנמצאים ביסודם של תגובות כימיות, במטרה להבין את הבסיס לקיומן ולפתח את היכולת לחזות את מהלכן.

להלן כמה מעיקרי המחקרים;

בראשית דרכו (1970-1980) התרכז מחקרו של פרופ’ ניצן בתהליכי מעבר אנרגיה במערכות מולקולריות. הבנת המנגנון, הכיוון והיעילות בה עוברת אנרגיה בין אזורים שונים ודרגות חופש שונות במערכת הכימית היא תנאי הכרחי להבנת תגובות כימיות במערכת זו. פרופ’ ניצן, תרם תרומות משמעותיות להבנת התהליכים הבסיסיים הנמצאים ביסודו של הקשר הזה בין העברת אנרגיה ופעילות כימית. תרומותיו חשובות במיוחד להבנת תהליכים המתרחשים בפאזות מעובות ובהשפעת קרינה אלקטרומגנטית, בהם יחסי הגומלין בין הדינמיקה הפנים מולקולארית ובין תהליכי אקטיבציה ורלקסציה בהשפעת הסביבה החיצונית קובעים את המסלול, המהירות, היעילות והניצולת של התהליך הכימי.

מחקרו של פרופ’ ניצן בתקופת הפוסט-דוקטורט ב-MIT (1972-1974), יחד פרופ’ John Ross, התרכז בתרמודינמיקה וקינטיקה של מערכות כימיות לא לינאריות, פתוחות ורחוקות משווי משקל. במהלך מחקר זה הוא ניבא את קיומן של תנודות כימיות מחזוריות במערכות פוטוכימיות רחוקות משווי משקל (תופעה שקיומה אושר מאוחר יותר) וחקר את הקשר בין מעברים במערכות ריאקציה-דיפוזיה רחוקות משווי משקל ובין מעברי פאזה.

תגליתם הפתיעה (1994-7) של Feischmann, ,Van Duyne ושותפיהם של הגברת פיזור Raman ממולקולות ספוחות על משטחים מסוימים הובילה את פרופ’ ניצן אל תחום התופעות האלקטרומגנטיות בהן מעורבות מולקולות ספוחות על משטחים דיאלקטריים. יחד עם פרופ’ גרסטן (City College, NY), הוא פיתח בראשית שנות השמונים את התיאוריה האלקטרומגנטית של הגברת פיזור Raman ממולקולות כאלה ולתחזית התיאורטית (שאוששה לאחר מכן, בניסיונות רבים), לפיה תהליכים פוטוכימיים ופוטופיסיים רבים אחרים הקשורים במולקולות ספוחות על משטחים דיאלקטריים מחוספסים יושפעו בצורה דומה.

הרעיון התיאורטי שנובע מכך, לפיו משטחים כאלה, יגרמו לקטליזה אפקטיבית של תגובות כימיות מושרות-אור, הוביל מאוחר יותר להוצאת פטנט לפרופ’ ניצן ושותפו ברוס. תחום המחקר שהחל בעבודות אלה מוכר כיום בשם; molecular plasmonics, ועבודותיהם של ניצן ושותפיו (1981-1986) מוכרות עד היום כפורצות דרך וכעבודות מפתח בתחום.

פרופ’ ניצן, וקבוצתו בצעו בתקופה 1975-1995 שורה של מחקרים בסיסיים שתרמו להתקדמות משמעותית בתחום הדינמיקה הכימית בפאזות מעובות. לזכותו נזקפים פיתוח (עם תלמידו כרמלי) התיאוריה הלא-מרקובית של תהליכי אקטיבציה בפאזות מעובות, פיתוח (עם שותפיו רטנר ודרוג’ר) שיטות ומודלים חדשניים לתיאור הולכה חשמלית במוליכים יוניים מוצקים ופולימריים (בפרט פיתוח תיאורית הפרקולציה הדינמית לתיאור הולכה במערכות המאופינות על ידי אי-סדר דינאמי), ומחקריו הבסיסיים (עם תלמידיו; נריה, מקוב ו-אולנדר), על הדינמיקה של תהליכי המסה בממסים פולאריים והשפעתה על תהליכי העברת מטען בממסים כאלה.

יותר מאוחר (1990-2000) עבר הדגש בעבודה על תהליכי המסה למחקר (עם נריה, ברנט ו-לנדמן), על המסת אלקטרון במים ובצברים קטנים של מולקולות מים, והובהר תפקידם של אפקטים קוונטיים ושל השפעת גודל הממס בתהליכי המסת אלקטרון.

(ה) המחקר על תהליכי מעבר אלקטרון הוביל את פרופ’ ניצן למחקר (מאז אמצע שנות ה-90) בסוג מסוים של תהליכים בין-פאזיים – אלו הלוקחים חלק בתחום המתפתח של אלקטרוניקה מולקולארית. הרצון להבין את המבנה האלקטרוני, תכונות העברת מטען ואנרגיה, תהליכי רלקסציה ותופעות קבול, במולקולות המחברות בין אלקטרודות של מוליכים ומוליכים למחצה, מסמנים אתגרים ניסיוניים ותיאורטיים חדשים.

במחקריהם של פרופ’ ניצן ותלמידיו בתחום זה פותחו שיטות תיאורטיות ונומריות לתיאור תהליכים אלה, הובהר הקשר בין תכונות ההולכה האלקטרונית של מערכת מולקולרית ובין תהליכי מעבר אלקטר

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן