זוכי פרס ישראל

פרופ’ אבישי מרגלית חתן פרס ישראל – תש”ע בתחום חקר הפילוסופיה

0
0

חיבוריו של פרופ’ אבישי מרגלית, בתחום הפילוסופיה, עוסקים בנושאים מוסריים מרכזיים, כמו; יושרה, הגינות, צדק וכבוד עצמי. כפי שכותב פרופ’ מרגלית, בעצמו; “פילוסופיה מתחילה בבית” ואכן בכתביו הוא נדרש גם לבעיות של הזיכרון היהודי והמציאות הישראלית.
פרופ’ אבישי מרגלית חתן פרס ישראל - תש
פרופ’ אבישי מרגלית חתן פרס ישראל – תש”ע בתחום חקר הפילוסופיה

שר החינוך, ח”כ גדעון סער, הודיע היום (רביעי) על זכייתו של פרופ’ אבישי מרגלית, כחתן פרס ישראל– תש”ע, בתחום חקר הפילוסופיה, וברך אותו על זכייתו.

ועדת הפרס בתחום חקר הפילוסופיה בראשות פרופ’ זאב הרוי, כשפרופ’ רות לורנד, ופרופ’ אלי פרידלנדר, שימשו לצידו כחברי הועדה, קבעו בנימוקיה למתן הפרס, כי פרופ’ אבישי מרגלית, נחשב מחשובי הפילוסופים במדינת ישראל, ואחד הפילוסופים הישראלים המוערכים ביותר בעולם, כיום.

חיבוריו של פרופ’ אבישי מרגלית, בתחום הפילוסופיה, עוסקים בנושאים מוסריים מרכזיים, כמו; יושרה, הגינות, צדק וכבוד עצמי. כפי שכותב פרופ’ מרגלית, בעצמו; “פילוסופיה מתחילה בבית” – ואכן בכתביו הוא נדרש גם לבעיות של הזיכרון היהודי והמציאות הישראלית.

פרופ’ אבישי מרגלית – קורות חיים

אבישי מרגלית, נולד ב-1939, וגדל בעיר ירושלים, בשכונת כרם אברהם – כמוהו כסופר עמוס עוז (אז קלויזנר); שניהם הלכו ביחד לגן הילדים.

הוריו עלו לארץ ישראל בסוף שנות העשרים/תחילת שנות השלושים משתי עיירות קטנות ליד ורשה שבפולין (מוגלינצה וגרוּיֶץ). אביו משה, היה פועל בניין, מזכיר הסתדרות פועלי הבניין וראש לשכת העבודה, ולימים מזכיר מועצת הפועלים בעיר אשקלון. אמו, מרים, הייתה פעילה בארגון אימהות עובדות מיסוּדו.

פרופ’ מרגלית, למד בתיכון שליד האוניברסיטה העברית, בשנות תור הזהב של בית הספר הזה. הוא זכה שם למורים מעולים; רבים מהם הפכו בהמשך לפרופסורים באוניברסיטה העברית. בצבא שירת בנח”ל המוצנח, מסגרת שהפכה אותו לקיבוצניק לזמן מה (בקיבוץ חניתה) והעניקה לו את התואר “חקלאי” בתעודת הזהות.

ב-1960, החל ללמוד באוניברסיטה העברית, בחוגים לכלכלה ולפילוסופיה. במשך כל שש שנות לימודיו הוא עבד לפרנסתו בכפר הנוער סן סימון של עליית הנוער. בתוקף תפקידו כמדריך חברתי הוא טיפל בילדי המצוקה של עליות המצוקה של שנות החמישים. מרגלית, נוהג לומר ששנים אלה הן המשמעותיות והמכוננות ביותר בחייו.

את לימודי הב.א. סיים ב-1963. משהגיעה שעתו לכתוב את עבודת המוסמך, עדיין לא גמלה בליבו ההחלטה הסופית במה יבחר להמשיך, בלימודי הכלכלה או הפילוסופיה. לכן, בחר בנושא המשותף לשתי הדיסציפלינות כאחת: מושג העבודה בתורתו של מרכס. את המ.א. קיבל ב-1965, בהצטיינות יתרה.

הפור נפל משהציע לו מורו, הפילוסוף יהושע בר-הלל, להיות האסיסטנט שלו ולסייע בידו בהוראת הלוגיקה והפילוסופיה של המדע.

הוא החל בלימודי התואר השלישי בהדרכת הפרופסור בר-הלל, ובזכות מלגת “המועצה הבריטית” נסע בעודו דוקטורנט להשתלמות לאוקספורד, שם שהה מ-1968 עד 1970 ואף לימד בקווינס קולג’ (Queens College) שבאוניברסיטת אוקספורד. באותן שנים מוקדמות נוצקה ההיכרות, שלימים הפכה לידידות אמיצה, בינו לבין הוגה הדעות ישעיהו ברלין.

עבודת הדוקטורט שלו, בהנחייתו של פרופסור יהושע בר-הלל, עסקה במעמד הקוגניטיבי של מטפורות. הוא קיבל דוקטורט בציון; “מעולה” ב-1970, והתקבל כחבר בחוג לפילוסופיה שבאוניברסיטה העברית שם לימד ברציפות כל השנים – פרט לשנות השבתון אותן ניצל לשהות של השתלמות, מחקר והוראה באוניברסיטאות מעולות בחו”ל – עד לפרישתו.

במהלך השנים הללו, עלה מדרגת מרצה עד לדרגת פרופסור מן המניין, שימש פעמיים כראש החוג לפילוסופיה, והעמיד תלמידים הרבה. הוא קנה לו שם כמרצה כריזמטי ובעל השראה. הקורסים שלו, ובמיוחד אלה שנתן על הפילוסופיה של ויטגנשטיין והקורס השנתי המשותף שלו עם פרופ’ מנחם יערי בנושאי הפרדוקסים של הרציונאליות, הפכו לשם דבר.

הוא גם יזם את כינונה של תכנית הפכ”מ ב-אוניברסיטה העברית – תכנית לימודים משולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה – על-פי המתכונת המפורסמת של לימודי PPE שאותה למד להכיר ולהוקיר באוקספורד; תכנית זו, הפכה ברבות השנים לאחת מתכניות הדגל של האוניברסיטה העברית. בשנים 1998-2006, הוענקה לו הקתדרה על שם שולמן בפילוסופיה, וב-2006, פרש כפרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה העברית.

במהלך שנת הלימודים 2005-6, קיבל מרגלית הצעה להצטרף לשורותיו של המכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון. הוא נענה להצעה, והחל מיולי 2006 הוא מכהן שם כפרופסור וכמופקד הקתדרה על שם ג’ורג’ קנן (George Kennan Professor) כשעיתותיו בידו לשקוד על כתיבת ספרים ועל מתן הרצאות ברחבי העולם.

בשנות השבתון שלו ובחופשות מהוראה ב-’אוניברסיטה העברית’, שימש אבישי מרגלית כעמית מחקר וכפרופסור אורח במספר רב של אוניברסיטאות, מהמובילות בעולם: באוניברסיטת אוקספורד (בקולג’ים וולפסון וסנט אנתוני) שם גם כיהן בהמשך כ”פרופסור ברטלסמן”, וכן באוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד, ניו יורק, פראג, פירנצה, באוניברסיטה החופשית של ברלין, במכון מקס פלאנק בעיר ברלין, באוניברסיטת פרינסטון, במכון המחקר ראסל סייג’ (Russell Sage) בעיר ניו יורק ובאוניברסיטת ניו יורק (NYU).

בין ההזמנות הרבות להן נעתר להרצות בכנסים ובאירועים פילוסופיים ברחבי העולם, יש לציין באופן מיוחד את אלה;

■ ב-1999 – הרצאות הורקהיימר באוניברסיטת פרנקפורט בנושא; “האתיקה של זיכרון”;
■ ב-2001-2002 – הרצאות ברטלסמן כפרופסור ברטלסמן הראשון באוניברסיטת אוקספורד;
■ ב-2005 – הרצאות טאנר (Tanner) באוניברסיטת סטנפורד, בנושא הפשרה הפוליטית הראויה וה”רקובה”.

(מרגלית, נוטה לומר שהקריטריון הקובע מבחינתו בהחלטה האם להיעתר להזמנה לנסוע להרצות במקום מסוים הוא – האם יש באותה עיר מוזיאון לאמנות ראוי לשמו; התשוקה לאמנות התעצמה בו במהלך השנים והוא הפך למומחה-חובב בעל שם בתחום זה).

■ ב-2001, הוענק לו פרס “שפינוזה” בעיר אמסטרדם. הפרס מוענק מטעם אגודת שפינוזה הבינלאומית עבור “תרומה משמעותית לשיח הנורמטיבי על החברה”.
■ ב-2007, זכה בפרס א.מ.ת לפילוסופיה, על; “תרומתו המקורית ורבת ההשפעה בתחום המחשבה הפוליטית, האתיקה והפילוסופיה של הדת, ועל עבודותיו העוסקות בסוגיות המוסריות והפוליטיות המורכבות של זמננו. כל אלה העמידו אותו כאחד הפילוסופים החשובים בישראל ובעולם”.

את מחקריו ופרסומיו הרבים החל אבישי מרגלית, בתחומי הפילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של הלוגיקה, הפילוסופיה האנליטית הכללית ומושג הרציונאליות. בהמשך התעניין וכתב בנושאי ההשלכות הפילוסופיות של ממצאיה האמפיריים המרתקים של הפסיכולוגיה החברתית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית. בשנים האחרונות הוא מפרסם ספרים בפילוסופיה של החברה, הדת, המוסר, המדינה והתרבות.

שלושה מספריו יצאו לאור בהוצאת האוניברסיטה של הרווארד; עבודה זרה (Idolatry) (בשיתוף עם תלמידו לשעבר, הפרופסור לפילוסופיה ומחשבת ישראל משה הלברטל), 1992; החברה ההגונה (The Decent Society), 1996; והאתיקה של הזיכרון (The Ethics of Memory), 2002.

ספרו החדש ביותר, על פשרה ופשרות רקובות (On Compromise and Rotten Compromises), יוצא בימים אלה (אוקטובר 2009) לאור בהוצאת האוניברסיטה של פרינסטון. בעקבות אירועי ה-11 לספטמבר 2001, נכתב ספרו המשותף עם הסופר והעיתונאי איאן בורומה, מערבנות: המערב בעיני אויביו (Occidentalism: The West in the Eyes of its Enemies), שיצא בהוצאת פנגווין, 2004. ספרו הבא עומד לצאת לאור במהלך השנה הבאה, שוב בהרווארד, והוא עוסק בשאלות של בגידה ונאמנות פוליטית ואישית.

החל משנת 1984, כותב מרגלית באופן קבוע בכתב העת האמריקאי רב-ההשפעה The New York Review of Books, שם פרסם מאמר

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן