אוניברסיטה | מכללה

האוניברסיטה העברית, סקר קובע; רוב הציבור רואה במחקר ובמדע מקור לגאווה לאומית

0
0

58% מהנשאלים, ידעו לציין נכון לפחות אחד מזוכי פרס נובל למדע מישראל. זאת לעומת כ-65%, שידעו לציין נכון לפחות שם אחד של משתתפי; “האח הגדול” ◄ רק 17% מהמשיבים, ידעו לציין 2 שמות של מדענים זוכי פרס נובל ורק 6%, ידעו לציין 3 שמות ◄ חוקר באוניברסיטה, דורג כמקצוע השני היוקרתי ביותר מבין המקצועות שנבדקו, אחרי רופא. המקצוע, נתפס יוקרתי יותר מאיש עסקים, מרואה חשבון, מעורך דין ומאיש צבא.
האוניברסיטה העברית, סקר קובע; רוב הציבור רואה במחקר ובמדע מקור לגאווה לאומית
האוניברסיטה העברית, סקר קובע; רוב הציבור רואה במחקר ובמדע מקור לגאווה לאומית

סקר שיזמה האוניברסיטה העברית, לרגל יום המדע הלאומי, שצוין אתמול (א’), החל מדי שנה ביום הולדתו של איינשטיין, העלה, כי מדע ומחקר, משמשים מקור לגאווה לאומית לרוב הציבור הישראלי. הסקר, שבדק את עמדות הציבור כלפי מדע וכלפי מדענים, מצא, כי רוב הציבור, סבור שיש להשקיע משאבים נוספים במדע ובמחקר. הסקר, מצא גם, כי; 58% מהנשאלים ידעו לציין נכון לפחות אחד מן המדענים הישראלים אשר זכו בפרס נובל.

הסקר, נערך בראשית החודש (-2 במארס 2010), בקרב מדגם של 500 איש על ידי חברת MarketWatch, וממנו עולה, כי חוקר באוניברסיטה, נתפס כאחד מהמקצועות היוקרתיים ביותר. חוקר באוניברסיטה, דורג כמקצוע השני היוקרתי ביותר מבין המקצועות שנבדקו, אחרי רופא. המקצוע, נתפס יוקרתי יותר מאיש עסקים, מרואה חשבון, מעורך דין ומאיש צבא.

ארבעת המקצועות הכי פחות יוקרתיים, היו; בנקאי, חבר כנסת, איש תקשורת ו-איש דת. 25% מבעלי תואר ראשון ומעלה אשר השתתפו בסקר בחרו את המקצוע חוקר באוניברסיטה כמקצוע היוקרתי ביותר, לעומת רק 13% מבעלי ההשכלה התיכונית ומטה ו-18% מבעלי השכלה על-תיכונית.

בתשובה לשאלה ב-איזה מקצוע היית מעוניין שילדך יעסוק בו כשיהיה גדול? ענו 16% מהמשיבים (שיש להם ילדים), כי היו מעוניינים שילדם, יהיה חוקר באוניברסיטה. במקום הראשון (19%) דורג מקצוע הרופא.

קרוב ל-60%, מהמשיבים, ציינו, כי מדע ומחקר, משמשים עבורם כמקור לגאווה לאומית. 65% בחרו בהיי-טק, כתחום המהווה עבור מקור לגאווה לאומית ו-62%, בחרו בתחום הרפואה. תחומים אלו, נחשבו כמקור לגאווה לאומית יותר מביטחון (57%), ספורט (22%), אומנות (17%), חינוך (11%) וממשל (2%).

כ-50%, מן המשיבים, סברו, כי מדינת ישראל, אינה משקיעה מספיק משאבים במחקר ובמדע או שאינה משקיעה בכלל. 27%, סברו, כי מידת ההשקעה היא בינונית ורק כ-20%, סברו, כי המדינה, משקיעה מספיק משאבים או הרבה מאוד משאבים.

בקרב בעלי תואר ראשון ומעלה, כ-60%, סברו, כי המדינה, אינה משקיעה מספיק משאבים או כלל אינה משקיעה, לעומת 34% מבעלי ההשכלה התיכונית ומטה, שסברו כך.

פרופ’ בן-ששון: הציבור הרחב, יודע להעריך חשיבות המדע לחברה

בתשובה לשאלה מהי לדעתך הסיבה העיקרית לבריחת מוחות, סברו 41%, מהמשתתפים, כי הסיבה היא שכר נמוך באקדמיה בישראל, לעומת השכר שמוצע בחו”ל. 17%, מן המשיבים, סברו, כי הסיבה היא מחסור בתקנים; 14%, סברו, כי הסיבה היא מעמד טוב יותר של מדענים בחו”ל; 11%, סברו, כי הסיבה ל”בריחת מוחות” היא תשתית מדעית פחותה בישראל ו-8%, סברו, כי הסיבה היא רמת חיים גבוהה יותר בחו”ל.

בשאלה שבדקה את מידת ההיכרות של הציבור הרחב עם זוכי פרס נובל למדע, עולה, כי 58% מהנשאלים, ידעו לציין נכון לפחות אחד מזוכי פרס נובל למדע מישראל. זאת לעומת כ-65%, שידעו לציין נכון לפחות שם אחד של משתתפי; “האח הגדול”. זאת ועוד, רק 17% מהמשיבים, ידעו לציין, שני שמות של מדענים זוכי פרס נובל, ורק 6%, ידעו לציין 3 שמות.

מבין בעלי השכלה תיכונית ומטה, 50%, ידעו לציין, נכון, לפחות שם אחד של זוכה פרס נובל, לעומת 75% מקבוצה זו שידעו לציין נכון לפחות שם אחד ממשתתפי התכנית “האח הגדול”. מבין בעלי תואר ראשון ומעלה, קרוב ל-70%, ידעו לציין, נכון, לפחות שם אחד של זוכה פרס נובל למדע, לעומת 58% מקבוצה זו, שידעו לציין נכון לפחות שם אחד של משתתף בתכנית; “האח הגדול”.

לגבי שכר ושעות עבודה באקדמיה, 61% מהנשאלים, חשבו, כי חוקר באוניברסיטה, מרוויח בחודש, לא יותר מ-15,000 שקלים נטו, ו-58%, סברו, כי חוקר באוניברסיטה עובד 10 שעות או יותר ביום.

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ’ מנחם בן-ששון, אמר, כי; “ממצאי הסקר, מראים על כך שהציבור הרחב, יודע להעריך את חשיבות המדע לחברה ואת התובענות שהמקצוע דורש. הממצאים מעוררים תקווה שאוזני קובעי המדיניות, תהיינה קרויות לקביעת סדר עדיפויות לאומי כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסקר”.

לדברי פרופ’ בן-ששון; “תפיסת הציבור את תחום המדע הוא מסר מרנין ל’יום המדע הלאומי’ – הן עבור האוניברסיטה העברית והן עבור תחום ההשכלה הגבוהה בישראל.

עם זאת, יש לציין, כי בניגוד לתפיסה שעלתה בסקר, לפיה ’בריחת המוחות’, נובעת ממניעים כלכליים, הסיבה האמיתית היא תשתית מדעית פחותה בישראל לעומת זו המוצעת בחו”ל”.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן