האות היוקרתי, “אות המופת” של אומ”ץ, יוענק לעו”ד מזוז, בזכות פעילותו הנחרצת והבלתי מתפשרת למיגור השחיתות השלטונית במדינה, וכן למועמדים אחרים, שייקבעו בקרוב, באירוע השנתי החגיגי, שיתקיים בחודש אוקטובר במוזיאון א”י ברמת-אביב. שמות הנבחרים הנוספים, יפורסמו בהמשך.
אומ”ץ; “אות המופת” של התנועה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו”ד מני מזוז
יו”ר ועדת “אות אומ”ץ” לשנת 2010, ד”ר רן כוחן, הודיע היום (שני), כי הוועדה בחרה ביועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו”ד מני מזוז, לקבלת אות המופת השנתי של תנועת אומ”ץ, בזכות פעילותו הנחרצת והבלתי מתפשרת למיגור השחיתות השלטונית במדינה.
האות היוקרתי, יוענק לעו”ד מזוז וכן למועמדים אחרים, שייקבעו בקרוב, באירוע השנתי החגיגי, שיתקיים בחודש אוקטובר במוזיאון א”י ברמת-אביב. שמות הנבחרים הנוספים, יפורסמו בהמשך.
◄ מזוז – המשפחה
מני (מנחם) מזוז, נולד באי ג’רבה שבתוניסיה בשנת 1955. בהיותו בן שנה, עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בעיירה נתיבות, בה גדל לצידם של שמונה אחים ואחיות. אביו היה הדיין שלמה מאזוז (בן מנחם), מחברם של ספרים תורניים אחדים, ובארץ מצא פרנסתו כמוכר עיתונים.
מזוז, אינו היחיד במשפחתו שהגיע לתפקיד בכיר: אחותו ימימה מזוז היא היועצת המשפטית של משרד האוצר. אחות נוספת, שולה בן-צבי, הינה ראש אגף במנהל מקרקעי ישראל.
מזוז, נשוי לאלינער מזוז, אותה הכיר בלימודי המשפטים, עורכת דין שכיהנה כמשנה ליועץ המשפטי של משטרת ישראל, עד לפרישתה בשנת 2007.
למזוז, שתי בנות ומתגורר בשכונת בית הכרם שבעיר ירושלים.
◄ נעוריו ותחילת דרכו
בגיל 13, נשלח מזוז על ידי אביו לפנימיה-ישיבה התיכונית המקצועית “מרום ציון” שבקריית נוער בעיר ירושלים בראשות אברהם רביץ, ז”ל, שהיה גם מחנכו. לימודיו התיכוניים, היו במגמה מתמטית פיזיקאלית. לקראת שירותו הצבאי נטש מזוז את אורח חייו הדתי, ובצבא שירת כמפקד טנק בחיל השריון.
בתום שירותו התקבל מזוז לפקולטה לרפואה אך לבסוף החליט ללמוד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובגיל 25 סיים את לימודיו בהצטיינות. מזוז התמחה כשנה בבית המשפט העליון אצל השופטים שלמה אשר והדסה בן-עתו ובשנה לאחר מכן עבר להתמחות במחלקת הב”גצים ב פרקליטות המדינה, אצל עו”ד מיכל שקד.
לאחר הסמכתו כעורך דין, שימש כפרקליט במחלקות הפלילית והאזרחית של הפרקליטות וכממונה במחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה. בעת ממשלת רבין השנייה, ייצג את משרד המשפטים בשיחות החשאיות בוושינגטון שקדמו להסכם אוסלו, וב-1995, מונה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המופקד על ענייני מערכת הביטחון. כאחד ממנסחי חוק השב”כ היה מהתומכים באיסור מרבי על עינויים.
◄ היועץ המשפטי לממשלה
בראשית שנת 2004, נתמנה כיועץ המשפטי לממשלה בהמלצתו של שר המשפטים דאז ח”כ יוסף לפיד, ז”ל.
עם תחילת כהונתו הוטל על כתפיו נטל הכרעות, מבין הכבדות ביותר שהיה על יועצים משפטיים לממשלה, להחליט אי פעם – ההחלטות בפרשות הנוגעות לראש הממשלה אריאל שרון ובניו.
בראשית שנת 2004 קיבל את ההחלטה שלא להעמיד לדין את אריאל שרון ואת בנו גלעד בפרשת האי היווני. על רקע החלטתו זו של מזוז, הגיעו יחסיו עם צמרת פרקליטות המדינה, ובמיוחד עם פרקליטת המדינה, הגב’ עדנה ארבל, למתח חסר תקדים. מזוז, האשים אז, בפני עיתונאים, את פרקליטות המדינה, בכשל של ממש בתהליך קבלת ההחלטות בתיק.
בראשית שנת 2005, קיבל את ההחלטה שלא להעמיד לדין את אריאל שרון בפרשת עמותות הקש, שהוקמו בשנת 1996 לשם מימון בחירתו בבחירות המקדימות של הליכוד כמועמד הליכוד לראשות הממשלה, אך להעמיד לדין בעניין זה את בנו ח”כ עמרי שרון (שהורשע ונדון למאסר בפועל).
באוגוסט 2006, החליט להגיש כתב אישום כנגד שר המשפטים מר חיים רמון בחשד לביצוע מעשה מגונה ללא הסכמה. בעקבות כך, הודיע רמון על התפטרותו מתפקידו, ולאחר מכן, הורשע, ונדון לעבודות שירות.
בעקבות פגישתו עם נשיא המדינה, מר משה קצב, שבה התלונן הנשיא על ניסיון סחיטה כלפיו מצד עובדת לשעבר במשכנו, החליט מזוז להורות על פתיחת חקירה משטרתית בפרשה, שבה הפך הנשיא לחשוד בעבירות מין חמורות.
חקירה זו, והתנהלותו של מזוז בה עוררו עניין ציבורי רב. לאחר שנערך שימוע לנשיא, נחתם עמו הסדר טיעון, שבמסגרתו הודה הנשיא קצב, בעבירות אחדות והתפטר מתפקידו, אך לא נכללה בו האשמה של הנשיא באונס. הסדר טיעון זה, עורר סערת רוחות עזה, והוגשו לבג”ץ עתירות נגדו, אך אלה נדחו.
ב-31 בינואר 2010, סיים את תפקידו כ’יועץ המשפטי לממשלה’ בתום קדנציה בת 6 שנים בתפקיד.
מתוך ויקיפדיה.
Add Comment