שר החינוך מר גדעון סער, הודיע על זכייתו של פרופ’ שילה, חתן פרס ישראל לשנת תשע”א בתחום: חקר מדעי החיים ◄ פרופ’ שילה, נחשב חוקר פורץ דרך בתחום הגנטיקה של בני האדם. הוא גילה גן מפתח בהגנה על החומר התורשתי בכל תא. ממצא זה, מהווה פריצת דרך בהבנת הביולוגיה של מחלת הסרטן ומאפשר גישות חדשות לגילוי פגמים גנטיים בבני אדם.
פרופ’ יוסף שילה, חתן פרס ישראל לשנת תשע”א בתחום חקר מדעי החיים
שר החינוך מר גדעון סער, הודיע היום, יום חמישי (03.03.11), על זכייתו של פרופ’ יוסף שילה, כ’חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים’, לשנת תשע”א, זאת לאחר שוועדת ועדת השופטים, מצאה את פרופ’ שילה, ראוי לתואר וברך אותו על זכייתו.
הועדה, למתן פרס ישראל, הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל, ציינה בנימוקיה, כי פרופ’ יוסף שילה, נחשב חוקר פורץ דרך בתחום הגנטיקה של בני האדם. פרופ’ שילה, גילה גן מפתח בהגנה על החומר התורשתי בכל תא.
ממצא זה מהווה פריצת דרך בהבנת הביולוגיה של מחלת הסרטן ומאפשר גישות חדשות לגילוי פגמים גנטיים בבני אדם.
יו”ר ועדת הפרס בתחום חקר מדעי החיים היה פרופ’ מאיר וילצ’ק, כאשר פרופ’ ורדה שושן ברמץ, פרופ’ שלמה גרוסמן, ופרופ’ חיים סידר שימשו לצידו כחברי הועדה.
◄ פרופ’ יוסף שילה – קורות חיים
יוסף שילה, נולד ב 1949. הוא גדל והתחנך בעיר חיפה עד גיוסו לגלי צה”ל. פרופ’ יוסף שילה, שהתחיל את הכשרתו המדעית בטכניון, סיים שם תואר ראשון (BSc) בהצטיינות יתרה. הוא המשיך את לימודיו בגנטיקה הומנית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיים לימודי מוסמך (MSc) בהצטיינות יתרה ואת לימודי הדוקטוראט (PhD).
מיד לאחר מכן, הוא התמחה בגנטיקה הומנית באוניברסיטאות בשיקגו ובהולנד והשלים לימודי בתר- דוקטוראט בבי”ס לרפואה של הרווארד, כולם מקומות הידועים בשיטות עדכניות ביותר הממקמות אותם בחזית במדע. בשנת 1985 הוא התקבל כחבר סגל במחלקה לתורשת האדם בבי”ס לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.
בתחילת דרכו האקדמית הוא בילה שנה כעמית מחקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן (1993-1992), במעבדה של פרופ’ פרנסיס קולינס, שעמד מאוחר יותר בראש המרכז הלאומי למחקר הגנום האנושי והוביל את פרויקט הגנום האנושי.
פרופ’ קולינס היה חלוץ בחקר גנים למחלות, על ידי פיתוח שיטת שיבוט גנים לפי מיקומם (positional cloning). בשיטה זו פרופ’ שילה, נקט לגילוי תגליתו החשובה ביותר, זיהוי הגן למחלה חשוכת המרפא אטקסיה טלנגיקטסיה (Ataxia-Telangiectasia) (A-T).
בשנים 2005-2006, פרופ’ שילה, היה עמית פוגארטי במכון הלאומי לחקר גנום האדם במכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית במרילנד, שם התמחה ביצירת מודל עכברי ל- A-T.
ארבע שנים לאחר שהתמנה כחבר סגל הוא קודם לדרגת פרופסור חבר ושש שנים לאחר מכן, תוך זמן קצר מהמקובל, הפך לפרופסור מן המנין.
גילוי המוטציה בגן A-T, ואפיון ה’חלבון המוטנטי ATM’ ע”י פרופ’ שילה, הובילו במשך השנים, ל- 160 פרסומים מדעיים, ביניהם בכתבי העת המצוטטים ביותר, כולל Science Nature, Proc. Natl. Acad Sci USA, American Journal of Human Genetics, ועוד.
פרופ’ שילה, נחשב חוקר פורץ דרך בתחום הגנטיקה של בני האדם, צילום: ויקיפדיה
כמו כן, הוא פרסם 30 סקירות (reviews) מוזמנות, דו”חות ופרשנויות מכנסים שונים, שני ערכים באנציקלופדיות ו- 21 פרקים בספרים.
פרופ’ שילה, זכה בלא פחות מאשר 37 פרסים, מלגות וציוני כבוד. בין היתר, הוא חתן פרס א.מ.ת (EMET) לחקר סרטן לשנת 2005, שמוענק ע”י קרן א.מ.נ. לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, בחסות ראש ממשלת ישראל. באותה שנה הוא נבחר גם כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
תרומתו של פרופ’ שילה, לחינוך הדור הבא של מדענים בישראל, נכרת ב- 40 סטודנטים שלמדו אצלו לתואר מוסמך, 33 סטודנטים לדוקטוראט ועוד 16 שהשלימו את הכשרתם הבתר-דוקטורית.
מעורבותו ותרומתו לקהילה המדעית הלאומית והבינלאומית בולטות ובאות לידי ביטוי בהשתתפותו בועדות שונות, כולל ועדות מדעיות לפרסים ישראלים יוקרתיים כמו פרס מפעל הפיס ע”ש לנדאו למדעים ולמחקר, מלגת קלור למדעים, ועדת משרד החינוך למלגת אלון וועדת פרס הרווי בטכניון.
פרופ’ שילה, הוזמן להרצות בקרוב ל- 200 כנסים לאומיים ובינלאומיים והיה מרצה מרכזי ב- 12 כנסים.
פרופ’ שילה, הוא חבר מערכת בכמה כתבי עת, ביניהם; European Journal of Human Genetics, ו- EMBO Molecular Medicine. כיום הוא מופקד על הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן ע”ש דייויד ואינז מאיירס במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.
Add Comment