פרופ’ אהרן ממן, יו”ר ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, בירך על שיתוף הפעולה עם המטה הלאומי בתהליך קביעת המונח, והוא סמוך ובטוח ששיתוף פעולה זה יסייע בקליטת המונח ביחידות הצבא והמשטרה, בתעשייה ובמחלקות באוניברסיטאות ובמכללות העוסקות בענייני סב”ר ◄ אושרו מונחים ב’טכנולוגיית המידע’ ושמות ב’סדרת השפיראים’.
האקדמיה ללשון העברית: מעתה אמרו לפלטפורמה מַסֶּדֶת ולבאג תֶּקֶל
’מִצְבָּטִית מְשֻׁיֶּשֶׁת’, אם אתה יודע מה פשר המילה או השם הזה, אל תמשיך לקרוא ואם אין לך מושג במה מדובר, כדאי שתקרא את הידיעה הזו עד סופה ותחכים, כי בישיבתה האחרונה של ’מליאת האקדמיה ללשון העברית’ אושרו מאות מונחים ב’טכנולוגיית המידע’, רובם בנושא ’שפות תכנוּת’. כמו כן, אושרו שמות חדשים לשפיריות ול’שפריריות’ מטעם ’הוועדה למונחי הזואולוגיה’ של האקדמיה ללשון העברית.
הפרק “שפות תכנות” במונחי טכנולוגיית המידע וכן מונחים יחידים בתחום זה אושרו בישיבה 340, שהייתה ביום כ”ב באייר תשע”ה, 11 במאי 2015, זאת ועוד; את המונחים הגישה לאישור האקדמיה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע במכון התקנים בראשות אמנון שפירא.
דיון מעניין היה באקדמיה ללשון העברית על החלופה העברית ל’סייבר’; המילה ’סייבר’ (cyber) גזורה מן המילה קיברנטיקה) Cybernetics במקור; מיוונית) בהגייתה האנגלית. מקובל להגדיר את מרחב הסייבר, הנחשב ל”מרחב החמישי” (נוסף על יבשה, ים, אוויר וחלל) כמרחב הכולל מערכות תקשורת, מחשוב ובקרה, רשתות (לרבות המרשתת), נתונים ותכנים במערכות מידע ותעבורתם, וכן את המשתמשים בכל אלה. במהלך החיפוש אחר חלופה עברית התייעצה האקדמיה עם אנשי מקצוע בכירים בגופי ממשל וביטחון ובאוניברסיטאות.
הצעות כמו גזירת המונח מ’מחשב’ או מן השורש חש”ב או שימוש במילה ’רשת’ או ’מרשתת’ לא התקבלו על דעתם, וכן נדחתה ההצעה להשתמש במילה הקיימת ’תקשוב’. בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה עלתה ההצעה לגזור מילה מן השורש סב”ר, המציין בין השאר חשיבה והבנה (הֶסְבֵּר, סְבָרָה).
מתוך כמה אפשרויות שהוצעו העדיפו ב-מטה הסייבר הלאומי את הצורה המופשטת סֶבֶר, בין היתר, כי אפשר לראות בה ראשי תיבות של ’סביבת רשת’. במליאת האקדמיה היו שביקרו את ההצעה, הנראית כניסיון לתת צורה עברית למונח הלועזי, ואולם רוב החברים ראו בה פתרון סביר. בהצבעה, הוחלט להעדיף את כתיב המילה כראשי תיבות; סֶבֶ”ר.
פרופ’ אהרן ממן, יו”ר ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, חתן פרס גאון לשנת תשע”ב בחקר יהדות צפון אפריקה, בירך על שיתוף הפעולה עם המטה הלאומי בתהליך קביעת המונח, והוא סמוך ובטוח ששיתוף פעולה זה, יסייע בקליטת המונח ביחידות הצבא והמשטרה, בתעשייה ובמחלקות באוניברסיטאות ובמכללות העוסקות בענייני סב”ר.
▼ עוד מונחים אשר אושרו;
● תֶּקֶל – bug. לקראת הדיון במונח פנתה האקדמיה לציבור וקיבלה שלל הצעות. בסופו של דבר הוחלט לבחור בחלופה תֶּקֶל בשל בהירותה ונוחותה לשימוש. debugging הוא ’ניפוי תקלים’ ובקיצור ’ניפוי’ (המונח המקוצר נמצא בשימוש זה זמן).
● מַסֶּדֶת – פלטפורמה, כגון; מסדת מחשוב, מסדת טכנולוגית. המילה החדשה נוצרה מן המילה המקראית מַסָּד והיא קשורה למילים יְסוֹד, יִסֵּד.
● שָׁרָתִית – servlet.
● תַּכְמִין – Easter egg; מנגנון סמוי לא מזיק שנכנס לפעולה לאחר שהמשתמש מבצע רצף של פעולות.
● לְתַצֵּר (“לקנפג”) – הפועל נגזר מן המילה תְּצוּרָה.
כמו כן, הוסדרו המונחים הקשורים ל’צג המחשב’ וכולם נועדו לשמש במקום המילה ’מסך’; צָג (display) הוא המכשיר שעליו מוצגת תמונת המחשב וגם התקן להצגת נתונים ומידע במכשירים שונים.
כאשר מעוניינים להבחין בין המכשיר כולו ובין החלק שבו מוצגת התמונה משתמשים במילה; מִרְקָע (screen). התמונה עצמה המוצגת על המרקע היא; מַצָּג (display).
המצג יכול לכלול; חַלּוֹן (window), לוּחַ (panel), תֵּבָה (box), טֹפֶס (form) ו-חַלּוֹנִית(pane).
נוסף על כך החליטה האקדמיה לאמץ במילוניה את המילה המהלכת מִמְשָׁק במשמעות interface. בעבר, התנגדה האקדמיה למילה זו בגלל זהותה למילה מִמְשָׁק במשמעות management (מן מֶשֶׁק).
המונח שנקבע עוד בשנת 1970 היה מִשָּׁק ואחר כך נקבע מִנְשָׁק. ואולם המילה ממשק – שנגזרה מ’מַשִּׁיק’ – היא המשמשת בקרב אנשי המקצוע ובציבור הרחב, ועתה היא תהיה גם מונח רשמי במילוני האקדמיה.
◄ סדרת השפיראים
מליאת האקדמיה אישרה בישיבה זו גם רשימה של כ־70 שמות מינים ומשפחות ב’סדרת השפיראים’. בעבר נקראו כל סוגי הסדרה בשם; שפירית או בשם; שפרירית לפי שיוכם לשתי התת־סדרות. ברשימה החדשה, נעשה מאמץ מרשים לתת לכל סוג שם לעצמו – על פי מבנה גוף, מעוף ועוד.
את הרשימה הכין מיכאל בְּלֵכר, אקולוג שמורת עין גדי ואזור ים המלח ב-רשות הטבע והגנים, והיא נדונה ב’וועדה למונחי זואולוגיה’ בהשתתפות זואולוגים מאוניברסיטת תל־אביב ומן האוניברסיטה העברית.
מן השמות; נוֹצָנִית צָרַת־רֶגֶל, רָמְחִית חִנָּנִית, סַיָּרָן נוֹדֵד, מִצְבָּטִית מְשֻׁיֶּשֶׁת, דַּלְגָנִית אֲדֻמָּה, עֲפִיפוֹנִית מְשׁוֹטֶטֶת. כל המונחים שאושרו יפורסמו באתר מונחי האקדמיה בהקדם.
האקדמיה ללשון העברית – מונחי האקדמיה החדשים
האקדמיה ללשון העברית, הוקמה להיות בית ממלכתי ל’לשון העברית’, מרכז לאומי המושתת על היסודות האיתנים של המחקר, וממנו עולות ומתבררות שאלות הנוגעות להכרת העברית במלוא עושרה ולשימוש בה יום-יום.
בית האקדמיה ללשון העברית
חמישים ואחת שנה האקדמיה ללשון העברית שוכנת בגבעת רם בעיר ירושלים. פה העמידה את מפעליה בחקר הלשון העברית ובמינוח העברי, ופה היא מילאה וממלאה תפקיד חשוב בקשר עם ציבור רחב המתעניין בעבודתה – במחקריה ובקביעותיה, ובמה שקשור ל-עברית בת זמננו ולשאלות של לשון וחברה.
עתה, בשנה הראשונה של היובל השני לייסודה, עומדים לפני האקדמיה, אתגרים בקידום מפעליה ובפיתוחם, בהנגשתם לציבור ובייזום מפעלים חדשים. יעד חשוב של האקדמיה הוא הרחבת הפעילות הציבורית והעמקתה. הפעילות היא צורך השעה, והאקדמיה ללשון העברית, נערכת לה בשני מישורים עיקריים במישור הפיזי ובמישור הטכנולוגי.
במישור הפיזי; האקדמיה פועלת להקמת בית חדש ומודרני ב’קריית הלאום’, שיוכל להכיל את עבודתה ואת צורכי הבאים בשעריה. בבית זה, יפעל ’מרכז לעברית’ ובו בין השאר מוזיאון פעיל ל’תולדות העברית’ ולידו מרכז למידה וכינוסים. הקמת מוזאון אשר יספר את סיפורה המופלא של לשוננו במהלך תולדותיה ובייחוד במאה ועשרים השנים האחרונות היא אתגר לעצמו ועת לעשות למימושו.
במישור הטכנולוגי; האקדמיה, היא מוסד עתיר ידע, והיא הולכת ומעמידה את אוצרותיה לרשות הכלל באתריה
ב’מרשתת’ לצורכי לימוד עיון ומחקר. מרכז המידע ללשון העברית במרשתת, יציע למשתמש מידע דקדוקי ומילוני על המילה העברית, מידע היסטורי על חלוצי הדיבור העברי ויאפשר גישה לארכיון האקדמיה ולפרסומיה.
האקדמיה ללשון העברית, מובילה את אחד הנושאים החשובים בחברה הישראלית ובתרבות העברית. פיתוחם של שני המרכזים האלה יעשיר עד מאוד את התכנים והאמצעים שהיא מעמידה היום לרשות הלומדים והמתעניינים ויעצים את חוויית המבקרים והגולשים בארץ ומחוץ לה – תלמידים, מורים, חוקרים, וכל מי שעניין לו בעברית וב-תרבות העברית.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן
Add Comment