הנתבעים המדביר, טר”ם, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ועוד ◄ עו”ד יובל ראובינוף; “החומר אליו נחשפה המשפחה היה בבחינת ’פצצה מתקתקת’ שהיה ברור כי ביום מן הימים תקפח חיי אדם… לכן, תביעה זו, מוגשת לא רק כדי לפצות את התובעים על האובדן ששום פיצוי בעולם לא יוכל להחזיר, אלא גם ולא פחות חשוב – מתוך כוונה ותקווה, כי כאשר יינתן פסק-הדין, יתוקנו הדברים, יוסקו המסקנות ואולי ימנע האסון הבא”.
משפחת גרוס שאיבדה את שתי בנותיה באסון ההדברה בי-ם תובעת 11,600,000 מיליון ₪
11.5 מיליון שקלים, זהו הסכום העולה מכתב התביעה, חסר התקדים אשר יגישו ביום ראשון הקרוב (19/7), הגב’ מיכל ומר שמעון גרוס אשר איבדו את בנותיהן אביגיל ויעל ז”ל ב’אסון ההדברה’ המצמרר שאירע בעיר ירושלים בינואר 2014, באמצעות עורכי הדין יובל ראובינוף ו-חיים מאיר ממשרד עוה”ד גבריאל ראובינוף. אב המשפחה, מר גרוס, אמר היום (יום שישי | א’ אב התשע”ה), כי; “מטרת התביעה שתוגש היא ליצור הד ציבורי על מנת שאסון כזה לא יתרחש בשנית”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
טרגדיה אשר עלילה, אירועים וחוויות עזות קשורים ושוזרים בה נחשפת בכתב התביעה של עשרות עמודים שהחלה בהדברת הבית ע”י המדביר יוסף ברקן והביאה בתוך שלושה ימים לקריסת מערכות גופן של שתי הילדות-האחיות ולפגיעות בריאותיות ונפשיות קשות ביותר של הילדים שני האחים שניצלו-נותרו רק בנס בחיים; מיכאל ויצחק.
משרד יחסי הציבור ורד ליון-ירושלמי בעיר ירושלים, מסר לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’ | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’ כי; בתביעה מתארים ומגוללים עורכי הדין את השתלשלות האירועים, לצד פירוט רשלנותם של כל הנוגעים בדבר, בהם; המדביר יוסף ברקן, יבואן ויצרן החומר בו השתמש המדביר, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ו-מרפאת טר”ם.
כאשר ביום שני 20 בינואר 2014, יום ביצוע ההדברה ע”י המדביר ברקן, ובימים הסמוכים שלאחר מכן, כשלו כל המערכות שהיו אמורות להתריע ולהזהיר מפני החומר המסוכן.
בכתב התביעה, נטען, כי המדביר ריסס, לכאורה, את חדר המגורים ב’גז מסוכן’ והמשך במרפאת טר”ם, אליה הגיעו בני המשפחה, כאשר הילדים סובלים מהקאות חוזרות שלא נפסקו לאורך יומיים. שם, נאמר להם ע”י הרופא, כי לא סביר שההקאות של הילדים קשורות ל’הדברה’ ואילו רופא המרפאה, טען שמדובר בווירוס כלשהו או “קלקול קיבה” בו לקו.
בבוקר יום רביעי, יומיים לאחר ההדברה, שבמהלכם לא הפסיקו הילדים להקיא, מצאו ההורים את בתם התינוקת יעל, ז”ל, ללא רוח חיים. עם היוודע דבר האסון, חשו אל הבית אמבולנסים של ’איחוד הצלה’ פינו את הילדים במהירות אל ביה”ח ’שערי צדק’, אך זמן קצר לאחר שהגיעו קרס גם גופה של הילדה אביגיל, ז”ל. גם שני הבנים, מיכאל ויצחק, היו במצב אנוש שדרש טיפול בהול שגרם לאחד האחים נזק בריאותי, ממנו הוא סובל עד היום.
אשפוזם של הבנים, במשך כחודש ימים בביה”ח, תוך שהם נאבקים בהפרעות קצת הלב ולמעשה ממש נלחמים על חייהם, גרם לכך שעד היום הם סובלים מקשיי נשימה, פגיעות התנהגותיות, פגיעות במוטוריקה, פגיעות בקשב ובריכוז ועוד.
כאמור, מכתב התביעה, עוד עולה, כי החומרה אשר בשימוש של המדביר בחומר חקלאי האסור בשימוש בבנייני מגורים, הן את האבחון הלקוי של מרפאת טר”ם, והן את רשלנות היבואן ו-משרדי החקלאות ו-משרד הגנת הסביבה אשר לא הפעילו את סמכויות הפיקוח הנתונות להם לפקח ועל ההפצה והשימוש בחומר המסוכן.
בנוסף נתבע משרד הבריאות על היעדר פיקוח ראוי על תחום הרפואה הדחופה, על אף התרעות מבקר המדינה.
עוד נדרש משרד הבריאות לפרסם את מסקנות הוועדה אשר הוקמה לאחר האסון, מסקנות שעד כה לא הובאו לידיעת הציבור.
“שום ממון שבעולם, לא יוכל להקהות את גודל ועוצמת הכאב עקב אובדן חיי הבנות שנקטפו עוד בטרם הספיקו לפרוח ובטרם זכו לחיות ולו מעט מהחיים שהיו צפויים להן וכל אשר נתבע כאן הוא מה שהדין מאפשר לתובעים לתבוע” – כתבו עוה”ד ראובינוף ומאיר.
“החומר אליו נחשפה המשפחה היה בבחינת ’פצצה מתקתקת’ שהיה ברור, כי ביום מן הימים תקפח חיי אדם… לכן, תביעה זו, מוגשת לא רק כדי לפצות את התובעים על האובדן ששום פיצוי בעולם לא יוכל להחזיר, אלא גם ולא פחות חשוב – מתוך כוונה ותקווה, כי כאשר יינתן פסק-הדין, יתוקנו הדברים, יוסקו המסקנות ואולי ימנע האסון הבא”. אמר עו”ד יובל ראובינוף.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment