חינוך יום העברית לשון עברית

האקדמיה ללשון העברית תפתח אירועי יום הלשון העברית בבית הנשיא

האקדמיה ללשון העברית, תציין את פתיחת יום העברית באירוע בבית נשיא המדינה ביום ראשון 3 בינואר. באירוע במעמד הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו, ישתתפו שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב, נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ’ משה בר-אשר, חברי האקדמיה ללשון העברית, נבחרי ציבור, סופרים, אמנים ואנשי רוח ומחקר, חברי חוג ידידי האקדמיה ועוד ◄ מליאת האקדמיה ללשון העברית מילים מילים, הם העלו ממוחם הקודח ואישרו את המילון למונחי הסוציולוגיה.
0
0
נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ’ משה בר-אשר עם נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין ברקע: האקדמיה ללשון העברית
פרופ’ משה בר-אשר עם ראובן (רובי) ריבלין

ממשלת ישראל קבעה את יום כ”א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה, ל’יום הלשון העברית’. מאחר שהשנה כ”א בטבת יוצא בשבת, נקבע ’יום העברית’ ליום שני הבא, כ”ג בטבת, 4 בינואר 2016. היום המיוחד, יצוין במערכת החינוך, ובמוסדות אחרים בשורה של אירועים, טקסים ומיזמים.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

האקדמיה ללשון העברית, תציין את פתיחת יום העברית באירוע בבית נשיא המדינה ביום ראשון הבא 3 בינואר, אחר הצהריים. באירוע, במעמד הנשיא מר ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו הגב’ נחמה ריבלין, ישתתפו שרת התרבות והספורט ח”כ מירי רגב, נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ’ משה בר-אשר, חברי האקדמיה ללשון העברית, נבחרי ציבור, סופרים, אמנים ואנשי רוח ומחקר, חברי חוג ידידי האקדמיה ועוד.

דוברת האקדמיה ללשון העברית, הגב’ ורד ליון-ירושלמי, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’ | הסוקר חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’ כי; הסופרת צרויה שלו, תדבר על “כתיבה בארץ העברית” – על הקשר האינטימי שלה עם השפה העברית ועל המפגש של ספרייה כשהם נפרדים מן העברית ומתורגמים לשפות אחרות.

בחלק האמנותי של פתיחת “יום העברית” באירוע בבית נשיא המדינה, ישתתפו היא הזמרת-יוצרת; חוה אלברשטיין, הזמר, פזמונאי והמלחין; אביהו מדינה ושחקנית תיאטרון, קולנוע והטלוויזיה; נטע גרטי.

אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה)

האקדמיה ללשון העברית (“האקדמיה ללשון” ובהקשר המתאים – “האקדמיה”) שהיא “המוסד העליון למדע הלשון העברית” על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי”ג-1953‏, אישרה השבוע את ’המילון למונחי הסוציולוגיה’ בישיבתה ביום שני, ט”ז בטבת תשע”ו, 28 בדצמבר 2015.

לאחר שאנשי האדמיה מילים מילים, הם העלו ממוחם הקודח, במילון בחקר החברה סוציולוגיה בו כאלפיים מונחים, בהם חידושי לשון בחקר הסוציולוגיה; מונחי ארגונים, אתניות, סוציולוגיה של הבריאות, משפחה, תנועות חברתיות, תאוריה סוציולוגית ומונחים כלליים בסוציולוגיה. המילון בשלמותו, יפורסם בקרוב באתר מונחי האקדמיה.

פרסומת; תרומת כאן נעים | עיתון האינטרנט של כל המדינה | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’, הופק ע”י גיתם BBDO SOHO

המילון הוא פרי עבודת ’הוועדה למונחי סוציולוגיה’ שיזם הסוציולוג ד”ר שמעון שוּר לפני יותר משני עשורים. הוועדה ביקשה לקבוע במידת האפשר מונחים עבריים תמורת המונחים הלועזיים הרוֹוחים בחקר הסוציולוגיה, כדי לאפשר לאנשי מקצוע לכתוב את מאמריהם בשפה; עברית.

רוב אנשי המקצוע בוועדה, היו מאוניברסיטת חיפה; ד”ר דבורה קלקין־פישמן (יו”ר הוועדה), פרופ’ רותי כץ (סוציולוגיה של המשפחה), פרופ’ יצחק סמואל (סוציולוגיה של ארגונים), פרופ’ סמי סמוחה; מן הטכניון ד”ר לאה הגואל (סוציולוגיה של הבריאות).

בעבר השתתפו בוועדה גם ד”ר שמעון שוּר (יו”ר, תשנ”ג–תשנ”ז), ד”ר עובדיה שפירא (יו”ר, תשנ”ז–תשנ”ח), ד”ר אורנה בלומן (גאוגרפיה אנושית); וכן פרופ’ יהודית שובל מן האוניברסיטה העברית (סוציולוגיה של הבריאות) וד”ר טובה בנסקי מן המכללה למנהל (תנועות חברתיות).

נציגי האקדמיה ללשון העברית בוועדה היו פרופ’ עוזי אורנן, פרופ’ משה אזר (ז”ל) ופרופ’ אילן אלדר.

המילון נערך במזכירות המדעית של האקדמיה תוך קשר הדוק עם אנשי המקצוע בוועדה והמונחים בו הושוו למונחים שאושרו בעבר ולרשימות בהכנה של ועדות מינוח מקצועיות בתחומים נושקים.

במחצית השנייה של שנת תשע”ה (2015), הוגש המילון ל’וועדת המינוח המרכזית של האקדמיה’ ונדון בה דיון יסודי. בתום התהליך הזה, הובא המילון לאישורה של מליאת האקדמיה ללשון העברית ואושר, כאמור, בישיבתה ביום שני, ט”ז בטבת תשע”ו, 28 בדצמבר 2015 (ישיבה שמ”ג).

מחידושי המילון למונחי סוציולוגיה

▼ מונחי סוציולוגיה כלליים;

■ עִילוּת – ג’נטריפיקציה, תהליך שבו אוכלוסייה במִיצב חברתי־כלכלי בינוני וגבוה נכנסת לשכונות חלשות, מעלה את רמת השכונה ומייקרת את החיים בה ובכך גורמת לדחיקת האוכלוסייה המקורית. המילה עִלּוּת נגזרה מן המילה עילית (=אליטה), והיא הצעתה של הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית הפועלת בשיתוף בין האקדמיה לאוניברסיטת בן־גוריון.

■ הַסְחָרָה – קומודיפיקציה, הפיכת רעיון או אדם למעין סחורה.

■ נְסוּתִי – אמפירי; נְסוּתָנוּת – אמפירציזם.

■ אַחֲוָה – סולידריות.
■ הֲמוֹנָאוּת – פּוֹפּוּליזם.
■ דֶּמִי – סימוּלַקרוּם, דימוי שאין לו מקור במציאות, עניין מדומיין.

▼ מונחים בתחום הארגונים;

■ הַמְסָדָה – formalization, תהליך שבו מנהלים מנסחים ומעלים על הכתב את מטרות הארגון, את משימותיו, את נהליו וכדומה, וכן את תפקידי היחידות בארגון, את מטלות העובדים ואת תחומי הסמכות והאחריות של גורמים בארגון

■ תַּכְלִיתִיּוּת – אפקטיביות. כך נקבע בתחום הארגונים. בהקשרים אחרים נקבע:מוֹעִילוּת – להבדיל מן המילה יְעִילוּת (=efficiency).

■ חוֹלְלוּת – efficacy. בתחום הסוציולוגיה של הבריאות יש גם: חוֹלְלוּת עַצְמִית(self-efficacy).

▼ מונחים בתחום מונחים בתחום האתניות;

■ קַדְמוֹנַאי – בן קדמונֵי המקום, כגון האבוריג’ינים באוסטרליה והאינדיאנים בארצות הברית (להבדיל מן יָלִיד, כל מי שנולד במקום).

■ הִשְׂתָּרְרוּת – ascendance, עלייה למעמד של כוח ושלֵטות (דומיננטיות), ולאו דווקא לשלטון. המונח נוצר על פי הפסוק “הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר” (במדבר טז, יג).

■ הַחְדָּשָׁה – מוֹדֶרְנִיזַצְיָה
■ גִּילָנוּת – ageism, יחס מפלה כלפי בני גיל מסוים.
■ מִינָנוּת – סקסיזם, יחס מפלה כלפי בני מין מסוים.

▼ מונחים בתחום הסוציולוגיה של הבריאות;

■ תַּפְרִיט תְּזוּנָה – דיאטה.
■ תַּבְהֵלָה – פניקה.
■ שְׁלוֹמוּת – well-being.

▼ מונחים בתחום המשפחה (חלקם מונחים מהלכים);

■ שָׁלוּב – לצד המונח הרגיל חורג מוצע המונח הנרדף ’שלוב’, כגון; הורה שלוב, בת שלובה, אח שלוב. המונח ’שלוב’ נוצר בהשראת הצירוף משפחה משולבת(משפחה שבה לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילד או ילדים מלפני הקשר הזוגי הנוכחי).

■ הוֹרֶה יְחִידָנִי – אדם שללא בן זוג הביא לעולם ילד או אימץ ילד (במקום “חד־הורי”); משפחה שבראשה עומד הורה יחידני היא מִשְׁפָּחָה יְחִידָנִית.

■ מֶשֶׁק בַּיִת חַד־הוֹרִי – משק בית שבראשו עומד הורה אחד (ללא בן זוג), בין שהוא גרוש, בין שהוא אלמן בין שהוא הורה יחידני.

■ הוֹרִים בְּשִׁתּוּף – גבר ואישה ללא קשר זוגי שבהסכמה הביאו לעולם ילד משותף ומגדלים אותו בשיתוף. המונח המופשט הוא הוֹרוּת בְּשִׁתּוּף.

■ יְחִידִיּוּת – singlehood, רווקות מבחירה.

חידושים אלו ורבים אחרים, יעלו לאתר מונחי האקדמיה בעוד כשבועיים, ובכך יקבלו מעמד רשמי.

פרופ’ משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית חתן פרס ישראל לשנת תשנ”ג (1993), אמר כי; “’המילון למונחי הסוציולוגיה’ הוא אחד ממפעלי המינוח הגדולים והחשובים שנעשו במסגרת האקדמיה, והשלמתו היא בשורה משמחת לשוחרי העברית”.

פרופ’ בר אשר, הוסיף, כי הוא מקווה ומצפה שהחלופות העבריות, ייטמעו במהרה בקרב אנשי המקצוע ויקדמו את הכתיבה העברית בחקר הסוציולוגיה.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן